על זכות הבחירה בנישואין, על 'ידועים בציבור' ועל הסכמי זוגיות (חלק 2)

|פוסט אורח- עו"ד רחל ברכה|

על שוויון וחופש הבחירה- בנישואין, בניהול חיי הזוגיות ובסיומם (חו"ח) בשני חלקים.

פרק ב: זכויותיהם וחובותיהם של ידועים בציבור

החוק מכיר בקיומם של 'ידועים בציבור', כבני זוג המקיימים יחדיו מסגרת משפחתית, אך אינם נשואים זה לזה. ההכרה המשפטית בקיומם של בני זוג כידועים בציבור מאפשרת להחיל עליהם זכויות וחובות שהמדינה מעניקה לזוגות נשואים.

נהוג להתייחס להגדרה שבחוק הירושה, הקובעת שידועים בציבור הם "איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף". אלא שהחלתה של ההגדרה הזו מחייבת הליכים ראייתיים, שיצביעו על קיומן של העובדות הדרושות, כדי שבני הזוג יוכרו כ 'ידועים בציבור'. ויובהר כי בכל מקרה, לא מדובר בסטאטוס אשר נרשם במשרד הפנים ובני הזוג נותרים רשומים כרווקים.

בפני אלו המבקשים לחסות תחת החקיקה המעניקה זכויות לידועים בציבור עומד קושי משפטי, המחייב אותם להוכיח, בדרך כלל באמצעות בית המשפט, כי הם אכן יכולים להיחשב ל'ידועים בציבור'.

מכשלה זו נחסכת מאותם בני זוג אשר עורכים טקס שמצהיר על היותם 'ידועים בציבור', דוגמת הטקסים עליהם דובר בפרק א' ועל אחת כמה וכמה ביחס לזוגות אשר עורכים ביניהם הסכם. וכך קבע בית המשפט למשפחה: "זכויות ידועה בציבור לא מוסדרות בחקיקה, ולכן בהיעדר חוק המסדיר את מכלול הזכויות והחובות בין "ידועים בציבור" יש לפנות למישור החוזי; במקרה דנן לא קיים בין התובעת לנתבע הסכם מפורש של "חיים משותפים", לכן יש ללמוד מהנטען על התנהלות חייהם המשותפים, קרי "הסכם מכללא" אשר נגזר הן מהסכם בין הצדדים, והן חלק מחופש ההתקשרות המוכר בדין הכללי…"‏

המחוקק לא קבע בשום מקום כי דינם של ידועים בציבור הינו כדינם של נשואים, לכל דבר ועניין. שוב, מטעמים קואליציוניים, לא נחקק חוק כזה, שישווה מפורשות בין הזכויות.

ואולם, בפועל, זכויות הידועים בציבור בישראל שוות כמעט לחלוטין לאלה של זוגות נשואים. לצערנו, הדבר איננו נכון עדין לגבי זוגות חד מיניים.

ככל שהדבר נוגע לזכויות הכלכליות, הרי שאלו אינן שונות מאלו של זוגות נשואים. יתרה מכך, נראה כי דיני המס, מצבם של הידועים בציבור טוב משל הנשואים, בשל יתרונות מסוימים בתחום המיסוי, המאפשרים להם להגיש דוחות נפרדים.

ביחס לזכויות סוציאליות אין כל הבדל, שכן חוק הביטוח הלאומי הינו בין החוקים שבהם הושוו הזכויות באופן מפורש, בו הוגדרה "אשתו- לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו" ולפיכך, ככל שהדבר נוגע לזכויות במוסד לביטוח לאומי, דין הידועים בציבור כדין הנשואים.

אשר לזכויות המוקנות עפ"י החוק בישראל לילדים- אין שום הבדל בין ילדיהם של הידועים בציבור לבין אלו שהוריהם נשואים.

ככל שהדבר נוגע לזכויות שקשורות בפרידת בני הזוג, הרי שבמצב זה עדיף, בכל מקרה, שבין בני הזוג יהא הסכם שנערך ונחתם עוד קודם לנישואין או לטקס ההכרזה על זוגיותם.

חתונה

פרק ג:  הסכמים והתחייבויות בטרם הנישואין

בעודנו מארגנים את הטקס אשר יביא אותנו בברית הנישואין או הזוגיות, אנו נוטים שלא לעסוק בעובדה כי לטקס ולאקט הנישואין ישנן משמעויות משפטיות.

אם בחרנו בעריכת טקס יהודי אורתודוקסי, כזה שנערך באמצעות הרבנות, הרי שבעת פרידה, חס וחלילה, נהיה כפופים לרבנות וניזקק לגט כדין.

אם בחרנו בעריכת טקס אזרחי בחו"ל ושינוי הסטאטוס במשרד הפנים לנשואים- גם אז, אם נפרד חס וחלילה, נדרש לעבור דרך הרבנות, לשם עריכת וקבלת הגט.

לעובדות אלו משמעויות כבדות משקל ובהן:

1. בהעדר הסכמים מוקדמים בין בני הזוג, כל סכסוך יגרור את בני הזוג למרוץ הסמכויות. ומהו מרוץ זה? לבית המשפט למשפחה ולבית הדין הרבני נתונות סמכויות דיון מקבילות בכל הקשור לדיני המשפחה. כל סכסוך בין בני הזוג כורך, דיונית, גם את יתר הנושאים שבמחלוקת ובהם: אחזקת הילדים, מזונות וחלוקת הרכוש. מאחר וישנה נטייה להניח כי בבית הדין הרבני מצבה של האישה נוח פחות, הרי שבפרוץ סכסוך בין בני הזוג, מתחיל מרוץ הסמכויות, היינו- השאלה מי יגיש ראשון את התביעה ולאיזה משתי הערכאות השיפוטיות. בדר"כ יעדיף הגבר את בית הדין הרבני ואילו האשה תעדיף את בית המשפט למשפחה. בית המשפט שאליו הוגשה התביעה הראשונה יהא זה אשר יזכה במרוץ וידון בסכסוך כולו, על כל היבטיו.

2. במקרים בהם בחרו בני הזוג להינשא באמצעות הרבנות, או שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל ושינו את הסטאטוס שלהם במשרד הפנים ל 'נשואים', עלול אחד מבני הזוג למצוא עצמו מסורב גט, במצב שבו הוא מעוניין להתגרש אך בן זוגו מסרב.

3. כפי שכבר נאמר, על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג, הסמכות הבלעדית בעניין המעמד האישי של יהודים אזרחי מדינת ישראל או תושביה, נתונה לבית הדין הרבני, שפוסק לפי דין תורה. עפ"י דין זה, גירושין נעשים על ידי מסירת גט מהבעל לאשתו, אך ורק מתוך רצונו של הבעל וגם-גירושין אינם מתקיימים ללא הסכמת האישה. אם כך, גירושין בבית הדין יכולים להיעשות רק מתוך הסכמה הדדית.

מצב זה פותח פתח לקשיים חמורים ובהם: סרבנות גט, דרישות בלתי סבירות שמוצגות ע"י הצד הנתבע לגירושין ואפילו סחטנות רגשית וכלכלית.

והפתרון לסיטואציות האמורות טמון בעריכת הסכם בין בני הזוג, טרם שיערכו את טקס ההכרזה על היותם ידועים בציבור או טרם טקס הנישואין.

אז נכון, כשאנחנו מצויים בתוך הילולת השמחה המבורכת של טרום הנישואין, איננו רוצים לעסוק בשאלה מה יקרה אם נפרד. יתכן אף שאנחנו מתקשים בכלל לחשוב במושגים כאלו.

אלא שלתוך התודעה הציבורית צריכה לחלחל ההבנה, שאקט הנישואין או ההכרזה על הזוגיות, טומן בחובו מערכת משפטית, שנכפית על בני הזוג, לעיתים כלל שלא בידיעתם.

ואת הכפייה הזו ניתן לצפות מראש, להתנגד לה ולתכנן את החירות שלנו, לחיים נטולי כפייה. אם נערוך הסכמים בין בני הזוג, נשחרר עצמינו מהכפייה ונקבע עבור עצמינו את מהלך חיינו. והעיקר- נתחיל את חיינו המשותפים מתוך מקום של שוויון.

נכון ורצוי לשקול היטב את האפשרות לעריכה וחתימה על אחד או יותר מתוך ההסכמים שנושאם כדלקמן:

(1) הסכם יחסי ממון- שיקבע את התנהלות הצדדים ביניהם בעניינים כספיים בפרידה. יוער כי חוק יחסי ממון  הקיים היום בדין, חל רק בעת פרידה/גירושין.

(2) הסכם לניהול חיים משותפים, שיכלול גם הצהרות כבוד הדדי, שותפות הוגנת, ערכים מרכזיים ודרכי החינוך לילדים, התנהלות בנושאי כספים ורכוש בתקופת הנישואין, התייחסות לירושות עתידיות ועוד.

(3) הסכם שעניינו בתהליך הפרידה בלבד-שיעסוק בפרידה מתוך כבוד הדדי ויקבע מנגנונים לעת הקשה ההיא, למשל: הסכמה ללכת לטיפול זוגי קודם לפרידה, פרידה כהסכם אזרחי לכל דבר, הסכמה לשותפות מלאה בגידול הילדים כולל בהתחייבויות הכלכליות, הסכמה להותיר את מקום חייהם של הילדים במרחק סביר בין שני ההורים ועוד. בסיס להסכם כזה הוכן והועמד כבר לרשות הציבור באתר כפר עציון.

 * הערה: אפשר ואף רצוי לערוך הסכם אחד, שיכלול בחובו את הנושאים הראשיים שפורטו.

* עוד הערה: לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג,‏ כדי לאשר הסכם קדם נישואים, ניתן לחתום, בין היתר, בפני נוטריון או בבית משפט לענייני משפחה. ניתן לאשר הסכם זה גם לאחר הנישואין, אך במקרה זה ניתן לאשרו רק בבית משפט לענייני משפחה (או בבית דין רבני).

להבדיל מהסכם ממון בין בני זוג שנישאים על פי הדין בישראל, הסכם בין ידועים בציבור אינו דורש אישור בית משפט כדי שיקבל תוקף. ידועים בציבור יכולים לכרות הסכם לחיים משותפים וכן לערוך ביניהם הסכם ממון, אך לדעתי טוב יעשו אם ידאגו שההסכם יקבל תוקף של פסק דין בבית המשפט.

======

הכותבת עורכת דין, בעלת תואר שני במשפטים וביישוב סכסוכים, תלמידת תואר שני למגדר, מגשרת, בוררת ועורכת טקסי נישואין במסגרת עמותת "הויה".

אודות אילאיל קומיי-דרור

משפטנית ובעלת תואר שני בלימודי מגדר מאוניברסיטת בר אילן. פמיניסטית ואקטיביסטית מגיל 14 ומאמינה בשינוי חברתי דרך ידע והבנה. שמתי לי למטרה- להנגיש את העולם המשפטי לקורא/ת הסביר/ה בהקשר הפמיניסטי היומיומי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה פוסט אורח, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על על זכות הבחירה בנישואין, על 'ידועים בציבור' ועל הסכמי זוגיות (חלק 2)

  1. פינגבאק: החלטנו. הקמנו. שינינו. אני מקווה. | בלוג משלך

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s