גם אצלנו לאבא הייתה חופשת הורות

|פוסט אורח- עדי גריידי-אשכנזי|

חודשיים אחרי הלידה ואני, אימא טרייה בפעם השנייה, חזרתי לעבודה. בין עיסוקי המעניינים והחשובים, קיבלתי מדי פעם תמונות "סלפי חופשת הורות". תמונות בהן היא מחייכת על הברכיים של אבא. היא מחייכת במנשא. הם הולכים יחד לשתות בבית הקפה השכונתי- בשבילו הפוך, בשבילה מים חמימים כדי לחמם חלב אם.

עוד לפני הלידה של נוגה, בתנו השנייה, ידענו שאת החודש האחרון מתוך חופשת[1] הלידה בתשלום ייקח איתַי. גם בפעם הראשונה רצינו להתחלק, אבל בגלל חלקיות המשרה שלי זה לא התאפשר. חופשת הלידה הראשונה שלי הייתה ארוכה ובמובנים רבים תקופה קשה עבורי. סבלתי מדיכאון והרגשתי שאני מאבדת את מי שאני וחסרות לי חברת מבוגריםות ועניין.

הפעם חופשת הלידה שלי הייתה קצרה- קצת יותר מחודשיים, ואז הגיע החודש הנהדר של חופשת ההורות של אבא. הפעם גם אני נהניתי יותר מהחופשה שלי, בידיעה שהיא כל כך קצרה, אבל בניגוד אלי, אבא של נוגה נהנה מכל רגע של חופשת הורות. הוא לא ניסה לסדר ולנקות את הבית, או להתקדם בתזה. הוא לא הסתובב, כמוני בחופשת הלידה הראשונה שלי, עם רגשות אשמה על כך שאינו יודע מה לעשות או לא משקיע בה כמו שצריך. הוא פשוט שיחק עם הילדה, טייל איתה, ואת שעות השינה שלה ניצל היטב, בלי להתנצל או להרגיש אשם, לשחק משחקי מחשב, לבשל וללמוד דברים חדשים.

כשלא הייתי בבית הייתי רגועה וידעתי שהיא בידיים טובות, אבל משום שחלק מהעבודה שלי נעשית מהבית, היה לי קשה לשחרר לגמרי. אם כבר הייתי בבית אז כבר הנקתי אותה, והמשכתי להיות האחראית על אריזת תיקים, בחירת בגדים וגם קצת ביקורות מטופשות כמו "זה לא קצת מוקדם לטלויזיה בשבילה" ו"מה אם קצת זמן בטן?". השתדלתי להתגבר על הדחף להתערב ופשוט ללכת לעבוד, ואני חושבת שהצלחתי. רוב הזמן.

היתרון הכי גדול בחופשת הורות לאב זו האפשרות לפתח קשר עם התינוקת בשלב כל כך מוקדם. אבא בחופשת לידה זה אבא שיודע לספר לאימא שהילדה אוהבת את ה"אפצ'י" ב"שפן הקטן", שיודע את תנוחות ההרגעה שעובדות, שמתגעגע אל התינוקת אחרי כמה שעות בנפרד- וגם אם רוב הדברים היו נכונים גם עם הילדה הראשונה, הפעם החיבור יותר מהיר. זה גם אבא שנמצא בבית מוקדם כל יום להיות עם הילדה השנייה ואימא שלה, ואם לאימא יש יום עבודה יותר גמיש- אבא שיכול לשבת בבוקר לשתות יחד קפה, או לאכול יחד ארוחת צהריים. זו הסתגלות קלה יותר להרחבת המשפחה, וזה משפיע לטובה על חלוקת התפקידים בבית (כלומר, היא נוטה להיות קצת יותר שוויונית).

55522796

התמונה שפירסמתי בממים של הורים ביום היציאה לחופשה שלו

יש גם חסרונות- לאבא שהיה כל היום עם התינוקת יש פחות כוח להרגיע, לקלח ולשחק בערב, ואימא שמניקה בלילות לא יכולה להשלים שעות שינה במהלך היום. אך החיסרון הכי הגדול בעיני- אבא בחופשת הורות צריך לחזור לעבודה במלאות לילדה 14 שבועות.

אם על המשכורת שלי עוד יכולנו לוותר לכמה חודשים כשגרנו אצל ההורים עם ילדה אחת, לא יכולנו לוותר על המשכורת של איתי כאשר אנחנו כבר משפחה שגרה בדירה "משלה" עם ילדה שהולכת לגן פרטי נוסף על התינוקת.

לנו יש פריווילגיה גדולה- שעות העבודה שלי באוניברסיטה יחסית גמישות, ולכן, לאחר החזרה לעבודה אני יכולה להמשיך לראות את התינוקת בשעות היום יומיים בשבוע. בלעדי האפשרות הזו, אני לא בטוחה האם הייתי מוכנה לפתרון חופשת ההורות לאב, שמשמעותו היא שאין לנו אפשרות להמשיך בחופשת הלידה מעבר לשלושה חודשים.

ברוב המשפחות שיש בהן אם ואב, האב מרוויח יותר. גם במשפחות שבהן האפשרות של חופשת לידה לאב נשקלת, הנתון הזה עשוי להטות את הכף נגדה, כי כך לא מתאפשרת ההחלטה של רבות מהמשפחות שהאם תישאר עם התינוק/ת מעבר לשלושת החודשים עליהם ניתן תשלום.

אני חושבת שהארכת "חופשת" ההורות בתשלום, כך שהיא תתאפשר גם לאבות וגם לאימהות איננה הפתרון האידיאלי. ברוב המשפחות המשך החופשה ינוצל על ידי אמהות ומעט מאוד משפחות ינצלו אותה כדי לאפשר חופשה לאב. עבור נשים רבות חופשת לידה ארוכה פוגעת בנפש, בקריירה ובאיזון חלוקת מטלות הבית, והאפשרות להתחלק לא רלוונטית בשל דרישות מקום העבודה של האב.

שני חוקים שיכולים לעזור לעודד חופשת הורות לאבות הם החוק השבדי שמוסיף חודש לחופשת ההורות אם שני בני הזוג מתחלקים בה, והחייאת החוק שלא עבר בשנה שעברה שקבע חופשה מקבילה לשני ההורים בשבוע הראשון לאחר הלידה. אני כן תומכת בהארכה מסוימת של חופשת הלידה בתשלום, אבל חוששת שהאורך המקובל במדינות מסוימות באירופה, של שנה ואף שנתיים בתשלום מסוים, מזיקה לאפשרויות הבחירה של נשים אשר גם יופעל עליהן לחץ מסוים לנצל את מלוא החופשה גם אם זה לא מתאים להן, וגם יזכו לפחות הזדמנויות תעסוקתיות כי מקומות עבודה לא ירצו להעסיק נשים בגיל ההורות שעשויות "להעלם" לשנה-שנתיים.

כמובן שאם ברוב המשפחות יתחלקו בחופשת הלידה החששות שהצגתי ביחס להארכת חופשת הלידה בתשלום מצטמצמים, ולכן הכי חשוב בעיני הוא לוודא שכל אב שרוצה בכך יכול לקחת חופשת הורות- גם מצד מקום העבודה וגם מבחינה חברתית. משום שעבורנו זה היה צעד מוצלח, חשוב לי לכתוב על כך ולספר על זה בכל הזדמנות- גם כדי שזה יהפוך בעיני אנשים לצעד מובן מאליו, אשר מקומות עבודה אינם תמהים עליו ומשפחות באמת יכולות לבחור בו.

[1] אני משתמשת בביטוי המקובל "חופשת לידה" או "חופשת הורות" למרות שזו לא באמת חופשה במובן של העדר עבודה. זו הרי עבודה, כי זה בדיוק הדבר שעליו נשלם ברגע שהיא תיגמר.

————————

הכותבת היא סטודנטית לתואר שני ומתרגלת בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב, אימא לורד ונוגה, אשתו של איתי, פמיניסטית מאז שלמדה לדבר.

 

==============

כתבה שפורסמה באוגוסט 2014 במוסף "הארץ"- "מתי יוכלו גם האבות הישראלים לצאת לחופשת לידה?".

ודברים שכתבתי אני בחופשת הלידה שבן הזוג שלי לקח- לפני שלוש שנים, ותגובתו של הבן זוג, שאחרי פרסום הפוסט הזה, הרבה ביקשו לדעת מה דעתו של הבן זוג. אז הוא כתב על זה בפוסט משל עצמו.

אודות אילאיל קומיי-דרור

משפטנית ובעלת תואר שני בלימודי מגדר מאוניברסיטת בר אילן. פמיניסטית ואקטיביסטית מגיל 14 ומאמינה בשינוי חברתי דרך ידע והבנה. שמתי לי למטרה- להנגיש את העולם המשפטי לקורא/ת הסביר/ה בהקשר הפמיניסטי היומיומי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה הריון, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על גם אצלנו לאבא הייתה חופשת הורות

  1. פינגבאק: זכויות. זכויות בכל מקום. | בלוג משלך

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s