אין דבר כזה בייבי בום. אין לידות אינסטנט.

|פוסט אורח- יעקב חברוני|

אזהרה: הפוסט הבא מכיל הכללות גסות וזעם.

תקציר הלידה על פי "בייבי בום":
אשה עיפה וסובלת מגיעה עם גבר חסר סבלנות למיון יולדות. היא אומרת משהו כמו אני לא יכולה יותר מאמי והוא עונה יהיה בסדר צ'יק צ'ק נעשה את זה או תשובה דבילית אחרת. משכיבים את האשה על מיטה, מחברים אותה למוניטור ומהרגע הזה ברוב המקרים כך היא תשאר עד לניתוח הקיסרי, אוי סליחה התכוונתי עד הלידה. מהרגע שהאשה מגיעה לבית החולים אין לה יותר זכויות על גופה, כל אחד יכול לבוא לבדוק להעיר, לדקור להמליץ, הכל עם חיוך וכמובן איך אפשר בלי כמה בדיחות על פולניות? ובכל הזמן הזה בן-הזוג נמצא באחד משני מצבים, בראשון מכווץ בפינה וזורק הערות לא רלוונטיות ובשני נעדר, הוא הלך הביתה להתקלח או קפץ לקנות כוס קפה. בשליש מהמקרים הלידה תסתיים בניתוח קיסרי בגלל עודף התערבויות ואם היא תסתיים בלידה רגילה הרי שכמעט שלא נראה אמהות מניקות ומה עם השליה? כנראה שבבילינסון משאירים אותה אצל האשה…

הי, אולי תגידו, הרי ככה נראו הלידות אצלנו וודאי שאנחנו נולדנו כך, בית-חולים עם כל הציוד והרפואה המתקדמת זה מצוין. ותראה מותר לגבר להכנס לחדר הלידה והרופאים כל כך מתחשבים וחייכנים. חברים, אני לא רוצה להיות האיש שיפוצץ לכם את הבועה (שקר, אני מת להיות האיש הזה) אבל לא ככה נראית לידה!

מתוך הסדרה: "בייבי בום"

בואו נתבונן לרגע בשלושת הגורמים שתוארו בלידה הזאת, האשה, בן-הזוג והרופא/ מילדת.

האשה, שאמורה להיות השחקנית הראשית במחזה הזה, אמנם ניצבת פיזית במרכז החדר אבל רוב הדיונים וההכרעות נערכים בסביבתה ולא מולה. הנשים המתוארות בסדרה מצוירות כנשים חלשות וסובלות התלויות לחלוטין בגברים ובממסד כדי שיציל אותן מהאסון הזה הנקרא לידה. הנשים נראות כמי שכל הדבר הזה בא להן בהפתעה, הן לא מכירות את גופן ולא יודעות למה לצפות ואיך להתמודד. כחלק מהניכור המודרני של האדם לגופו- נשים רבות בכלל לא מבינות את התהליך הפזיולוגי שעובר עליהן בלידה ולכן לא יכולות לעזור ללידה לקרות. הנשים ברובן מגיעות לחדר הלידה המצולם ללא ידע בסיסי בהתנהלות לידה ובזכויותיה כאדם וכמטופלת.

הרופאים לעומת זאת יודעים הכל, אין להם כמעט שאלות, המרחב הוא שלהם לחלוטין. כל תהליך הקליטה והבדיקה נעשה כמעט ללא התחשבות ברצונות היולדת ולעתים אף בניגוד ברור לבקשתה. הרופאים יעשו הכל כדי לסיים את הלידה מהר ובכמה שפחות התעסקות, בעדיפות הראשונה ניצב כמובן הניתוח הקיסרי שבו האשה מורדמת ולא תקשקש להם והם יוכל פשוט לחתוך אותה ולהוציא את התינוק החוצה כמו שהם יודעים. על ההשלכות אף אחד לא מדבר. אבל אם לא ניתוח לפחות זרוז ופקיעה וכל התהליכים הללו נעשים כאשר האשה מוצבת, לנוחיות הרופא, בשכיבה. ודבר אחד חשוב ובוטה שעלה כמעט בכל אחת מהלידות, הצורך האינטנסיבי של הרופאים "לבדוק פתיחה" כאילו לא מדובר במקום אינטימי וכאילו הכאב הוא לא גדול גם ככה, כמעט כל פעם שרופא מצולם בחדר- זה מה שהוא ניגש לעשות, בדרך כלל בניגוד לבקשת היולדת שנבדקה הרגע.

ואחרון חביב, בן-הזוג, הוא נראה כמי שבכלל לא שייך לכאן, הוא רק רוצה שזה ייגמר כדי שהוא יוכל לחזור לחיים הרגילים שלו, כל הסיפור הזה נראה גדול עליו ואם יורשה כך יראה מן הסתם חלקו בגידול הילדים. הגברים מתוארים ברוב המקרים כאנוכיים המחפשים הזדמנות להעלם מהסיטואציה, לזרז תהליכים ובהרבה מקרים הם ממש לא שם עבור הנשים היולדות. הם חייבים לצאת להתאוורר, לאכול משהו, לקפוץ רגע הביתה, הכל רק לא להיות בחדר הזה. לפני אלפי שנים לגברים לא היה תפקיד בתוך החדר (או האוהל או המערה) שבו נערכה הלידה, אבל תמיד היה בו צורך, להגן, להביא עצים למדורה ומים מהנהר- הרבה משימות. ופתאום יושב כאן גבר שהמשימה העיקרית שלו היא פשוט להיות שם עבור האשה שהוא אוהב ברגע משמעותי בחייהם המשותפים וברוב המקרים, לדאבוני, הגברים לא עומדים במשימה. גם הגברים שכבר מנסים להיות מעורבים ודואגים נדחקים הצידה על ידי הממסד ובלי כלים וידע מתאים הם לא מצליחים להתמודד.

 ובמערך המשולש הזה שבו יש שתי צלעות שאינן מודעות לכוחותיהן וזכויותיהן, הצלע החזקה היא זאת המחזיקה בשליטה. שלא תבינו אותי לא נכון, אני בהחלט חושב שלרפואה המודרנית יש הרבה זכויות בהצלת חיי תינוקות ואני באמת מאמין שהרופאים באים במטרה לעשות טוב ולהציל חיים, אבל בדרך משהו מתקלקל ממש.

 אז למה אני כל כך כועס?

כי לידה יכולה להראות אחרת לגמרי, נכון שעדיין יהיה בה כאב וקושי נפשי ולעתים צורך בהתערבות רפואית אבל תהיה בה צמיחה רוחנית והשלמה וחיזוק וכל זה לא יכול לקרות בלי לתת לנשים ללדת כפי שהן ילדו תמיד, בתנועה, בחיבור לעצמן ועם תמיכה קרובה ואוהבת. נשים וגברים צריכים להכיר את התהליך הפיזיולוגי, להכיר ממש, להבין מה הולך לקרות ולהיות מוכנים לחוות תהליך ארוך ומשמעותי. אין לידות אינסטנט. על הגבר להיות מוכן להיות שם לעתים בחוסר אונים עבור האשה שהוא אוהב, שזקוקה לתמיכתו עכשיו, לפעמים הוא יצטרך גם לקום ולהגן עליה מפני הלחץ הרפואי. זאת בעיני המהות של להיות גבר, ובמיוחד גבר בלידה. ולבסוף על בתי היולדות, הרופאים והמילדות לאמץ גישה מכבדת ליולדות ולתהליך ולא לחשוב רק על התוצאה.

יעקב ומטר חברוני

יעקב ומטר חברוני

נשים וגברים, למדו וקראו, הכירו את גופכן ואת התהליכים שהוא עובר, דעו מה הזכויות החוקיות ליולדת ולבן-זוגה והתכוננו יחד לחוויה המדהימה הזאת של הלידה.

יש לכם לפחות תשעה חודשים לכך.

—————————-

יעקב חברוני- בן-זוג לנעה ואבא של עברי, מעין ומטר. יחפן ומהפכן, איש חינוך, מדריך טיולים ומנחה קבוצות. עסוק בשאלות על מקום הגבר בעולם החדש ומחפש בחושך שמץ לראותו.

=====================================

משרד הבריאות החליט לא לאפשר מיילדת צמודה בתשלום בשום מרכז רפואי בארץ (גם לא בפרטיים)! כל המרכזים שאיפשרו לידות טבעיות נסגרים ממש עכשיו! זכותה של האישה לבחור כיצד ללדת ולקבל שרותי לידה בישראל כמו בכל מדינה מערבית מתקדמת. מחר- שישי בבוקר (28.3.14) נערכת הפגנה לביטול הגזירה, מול ביתה של שרת הבריאות בהרצליה. כל הפרטים פה.

אודות אילאיל קומיי-דרור

משפטנית ובעלת תואר שני בלימודי מגדר מאוניברסיטת בר אילן. פמיניסטית ואקטיביסטית מגיל 14 ומאמינה בשינוי חברתי דרך ידע והבנה. שמתי לי למטרה- להנגיש את העולם המשפטי לקורא/ת הסביר/ה בהקשר הפמיניסטי היומיומי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה הריון, זוגיות, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על אין דבר כזה בייבי בום. אין לידות אינסטנט.

  1. masha yusim הגיב:

    היי אילאיל,

    מה שלומך?

    קודם כל, רציתי לומר לך שאני מאוד נהנית לקרוא את הבלוג שלך 🙂
    והפעם הרגשתי מחויבות קלה להגיב…

    אמנם לא ראיתי בחיי פרק אחד של בייבי בום, ולא חוויתי לידה, אבל כן התחלתי
    ללמוד רפואה וביקרתי בחדר לידה…
    אני יודעת שרופאים יכולים להיות מנוכרים (ובחיי ש90% מהרופאים שנתקלתי בהם
    באופן אישי היו מנוכרים אלי) אבל כמה תיקונים קלים..

    הסיבה שבה חשוב מאוד לבדוק את הפתיחה של האישה היא בגלל שאחרי שיש פתיחה מלאה
    (10 ס"מ) התינוק צריך לצאת בלידה בתוך שעתיים (אם לידה ראשונה) או בתוך שעה
    (בלידה חוזרת) וזה לא רף שהרופאים קבעו סתם כך. ברוב הלידות התינוק באמת יוצא
    בתוך זמן זה אבל במקרה שהלידה עצמה לוקחת יותר זמן מזה התינוק יכול להיכנס
    למצב של מצוקה עוברית. הפתיחה כבר מאוד גדולה וחבל הטבור יכול לצנוח (התינוק
    לא יקבל אספקת חמצן), יכולה להיות היפרדות שליה (שוב התינוק לא מקבל את אספקת
    החמצן הדרושה לו) ועוד מצבים מסוכנים אחרים שמסוכנים עד מאוד לתינוק ולאם.
    כמובן שאם לפני 15 דקות בדקו ליולדת את הפתיחה , אין צורך לבדוק אותה 3 פעמים
    בשעה, ובמקרים האלה אני כן חושבת שהיולדת אן בן\בת זוגה צריכים להיות
    אסרטיביים בעניין. אבל באופן כללי חשוב לזכור שהרופאים עושים דרך ארוכה ביותר
    כדי לעזור ולעשות רפואה.
    אותנו לפחות מלמדים שניתוח קיסרי זה לא אופציה ראשונה שנבחר וגם לא שניה כי זה
    בכל זאת ניתוח על כל השלכותיו, אבל לפעמים אין ברירה וזה מה שיציל את התינוק
    ואמו.
    אני חושבת שצריך להעריך קצת יותר את עבודתו של המוניטור והרפואה המתקדמת –
    אחוז המיתות של האמהות והתינוקות ירדו בצורה דרמתית יחסית למאה הקודמת או אחת
    לפניה.
    לסיכום, אני חושבת שהיחס של הרופאים בארץ באופן כללי צריך להשתפר הרבה (אני
    מקווה שעד שאגיע למעמד של רופא בעל ניסיון אני לא אהיה שחוקה ואזכור את זה 🙂
    ) אבל הרופאים הוצגו בפסקה הזו בצורה שחוטאת לאמת. יש הרבה רופאים טובים
    שבאמת כל רצונם הוא כמה שפחות סיבוכים וסיכונים ושהיולדת ותינוקה יצאו בריאים
    ושלמים מחדר הלידה גם אם זה אומר ניתוח קיסרי- ולא, ניתוח קיסרי זה לא כדי
    להשתיק את היולדת. ניתוח קיסרי במקרים נחוצים בלבד זה כדי שהתינוק יצא כמה
    שיותר בריא ושלם ושלא יישאר ברחם במקרה שיש מצוקה עוברית.

    אני אשמח לכתוב ולפרט יותר, ובכלל תמיד כדאי לזכור שלכל מטבע יש 2 צדדים 😉
    מאשה

    • merkazhamaagal הגיב:

      הי מאשה,
      חבל לי מאוד שבבתי הספר לרפואה מלמדים מידע שפג תוקפו וספק גדול אם היה תקף אי פעם….
      המידע שאת נסמכת עליו מתבסס בעיקר על עקומת פרידמן. עקומה שנבנתה ע"י רופא אמריקאי (יהודי אלא מה וגבר כמובן) שהחליט שצריך לקבוע מדדים לזמן ממוצע של לידה. הוא בדק פחות מ500 נשים שהגיעו לבית החולים בו עבד (רק בית חולים אחד!) חישב ממוצעים, כמובן שהכל נמדד רק מהזמן בו הגיעו לבית החולים, כמות כזו של נשים היא מגוחכת למחקר אמפירי ויש עוד הרבה מאוד עניינים נוספים מגוחכים הקשורים במחקר. אבל שני דברים הזויים בעיני ביותר: לפי התוצאות שלו ישנה דרך מסויימת או טווח ממוצע לפיה אמורה להתנהל לידה – ממוצע!
      אני בטוחה שבתור תלמידת רפואה למדת קצת סטטיסטיקה. מה זה אומר ממוצע? זה אומר שיש המון נשים מעל לטווח והמון מתחת לטווח, ז"א שיכול להיות שאפילו לא אישה אחת מהנשים שחקר התנהלו לפי תוצאות המחקר הסופיות. אופס, מביך קצת לא?

      מה עוד מביך? שלידה היא בכלל לא ארוע רפואי. לידה היא תהליך טבעי בדיוק כמו קיום יחסי מין או ישיבה בשירותים. והרבה מעבר לזה אם לידה היתה אירוע רפואי לא היה צורך בשיתוף הפעולה של האישה. היינו נכנסות לבית החולים בתל"מ ( שגם היחס הרפואי אליו מעניין, אפשר לדבר עליו הרבה אם תרצי בהמשך ) מקבלות איזו שהיא התערבות – זריקה כלשהי שתגרום לצוואר הרחם להיפתח ולהימחק ולתינוק לצאת החוצה ושלום על ישראל. רק מה – אין שום זריקה כזו. למה? כי זירוז או השראת לידה עובדים רק כאשר התנאים בגוף האישה בשלים ללידה. זירוזים והשראות לידה הם בעצם סוג של תוסף שלא עובד בפני עצמו ….

      עכשיו תארי לעצמך שמזמינים גבר ואישה להשתתף בניסוי עניין: מכניסים אותם לחדר מואר מחברים להם אלקטרודות לגוף, ומבקשים מהם לקיים יחסי מין. האישה צריכה להגיע לאורגזמה תוך X זמן ( לפי ממוצע שחושב בעזרת עקומה מסויימת ) כל שאר הנתונים האחרים לא נלקחים בחשבון האם בן הזוג מושך אותה האם היא מכירה אותו, חוסר האינטימיות בחדר, כמה זמן לה באופן אישי לוקח להגיעה לאורגזמה בתנאים נורמלים, כל זמן מסויים נכנסים אנשי צוות ומעירים על המדדים, בודקים דופק חום וכו ואומרים שכנראה היא לא מתקדמת מספיק ואולי לא עומדת בציפיות ויש צורך בהתערבות כדי שתספיק לעמוד במדדים הממוצעים.
      שימי את עצמך רגע במקום האישה הזו ועם יד על הלב, נראה לך שתעמדי בציפיות?
      לידה מנוהלת בין השאר אבל לא רק ע"י איזון עדין מאוד של הורמונים שאפילו הרופאים לא גילו את התמהיל המדוייק שלו. מה כן יודעים? יודעים שהאוקסיטוצין שמוביל את הלידה דורש אינטימיות, תחושה של בטחון, אהבה ורוגע. האם אלה נמצאים בחדרי הלידה הסטנדרטים בארץ? לרוב לא…. ( אני אומרת את זה מניסוני כדולה שמלווה לידות במספר בתי חולים בארץ )
      הנשים של היום צריכות להיות אמיצות מאוד ולהתגבר על החוסרים האלה כדי שהלידה תתנהל בצורה בריאה ולא תתקע…

      אני חוזרת לעקומת פרידמן – לאחרונה הודיעו הרופאים בארץ בעקבות מחקרים שבוצעו בארה"ב ועמדת ארגון רופאי הנשים האמריקאים, שעקומת פרידמן פשוט לא רלוונטית. גילו שהשלב הלטנטי נמשך אצל נשים מסויימות עד פתיחה 6 ולא 3 כמו שפרידמן אמר, גילו שאצל חלק מהנשים הזמן בין פתיחה מלאה ליציאת התינוק הוא ארוך יותר. בקיצור גילו שאין ממש כללים מובנים לדבר הזה. לרפואה יש כלים מאוד פשוטים לבדוק שהכל בסדר עם התינוק, יש מוניטור ( ולמיילדות הבית אגב יש מוניטורים הרבה יותר נעימים ופחות מפריעים למהלך הלידה מאלו שקיימים בבית החולים )
      אין קשר לצניחת חבל הטבור לבין זמן של פתיחה מלאה. כאשר הראש מתחיל להתבסס באגן ( הרבה פעמים עוד לפני שיש פתיחה ) כמעט ואין סיכון לצניחת חבל טבור. בטח לא בשלבים האחרונים שלרוב הראש כבר יורד נמוך יותר. ( למעט מצבים מסויימים של ריבוי מי שפיר לדוגמא שהראש לא התבסס וגם זה נדיר מאוד )
      גם היפרדות שליה לא קורית לרוב לאחר שעתיים של פתיחה מלאה.
      (מדגם מייצג בדיוק כמו עקומת פרידמן: הלידות שלי – ילד 1 10 דקות פתיחה מלאה עד יציאת התינוק, ילד 2 – בערך 15 דקות וילדה שלישית החליטה להיות במצג פנים 6 שעות. בטח אמרו לכם בבית ספר לרפואה שאי אפשר ללדת ככה.. אבל אפשר רק שלקח קצת יותר זמן – 6 שעות פתיחה מלאה עד שהחליטה לצאת. בלי להיעזר באמצעים רפואיים חלילה. אם הלידה היתה מתקיימת בבית חולים מן הסתם הייתי נשלחת לקיסרי לא כי אני לא יודעת ללדת ככה אלא כי הם לא יודעים איך לאכול משהו שחורג קצת מהנורמה. הדופק אגב היה תקין לאורך כל הזמן לפי המוניטור של המיילדת… )

      ולסיכום למה עדיין משתמשים בעקומת פרידמן אם היא לא רלוונטית? כי היא נותנת מדדים שמאפשרים להגיד אוקי נגמר הזמן שלך, עכשיו צריך לפנות את המיטה ליולדת הבאה…. יש תקציבים מוגבלים ומיטות מוגבלות בחדרי הלידה כמו שאנחנו יודעים.

      לשמחתי יותר ויותר אנשי צוות שאני פוגשת בהם בחדרי הלידה מרשים לעצמם להתעלם מהעקומה המטופשת ומהשעון על הקיר ונותנים ליולדת פשוט ללדת. מאחלת לך שכשתגיעי ללידה תזכי לקבל את אותם אנשי צוות וחוות חוויה מעצימה ותומכת וכמובן בריאה.
      נעה

      נ.ב.
      סתם משהו שאולי יעניין אותך:
      http://www.e-med.co.il/emed/new/usersite/content.asp?CatID=6&ContentID=443285

  2. זיו הגיב:

    אומנם עוד לא יצא לי העונג להיות יולד, אבל כן נכחתי בלידתה של בתי הבכורה (שנולדה בלידה טבעית וללא מכשירים) ונראה לי שהמתנגדים לאיסור של גביית כסף בגין שירותים נוספים בבתי החולים התפספס. האיסור הזה חל לטובתנו ולטובתכן, היולדות, ולא נגדכן! אף אחד לא יכול למנוע מכן ללדת לידה טבעית!!!
    מה שכן אפשר זה לשכנע אתכן שלידה טבעית מחייבת תשלומים נוספים לביה"ח – תשלומים שלביה"ח אסור לגבות על פי חוק.
    וחשוב שתדעו שביה"ח מקבל הרבה מאוד כסף ממשרד הבריאות עבור כל לידה, בין אם היא לידה טבעית, מכשירנית או כל לידה אחרת. מהסיבה הזו ממש בתי החולים משקיעים כל כך הרבה ביחסי הציבור שלהם כדי לשכנע אתכן, הנשים, ללדת דווקא אצלם. כך צמחו להם חדרי הלידה היפים והמפוארים, ובהם גם חדרי הלידה הטבעית. ואז צמח גם הרעיון שניתן לגבות על זה כסף נוסף מהיולדת, הרי אם היא כל כך רוצה…. מה שלא סיפרו לכן שביה"ח אמור לספק את השירות של לידה טבעית מכח חוק ושגביית תשלומים נוספים אסורה. אז עלינו להודות על כך שביה"ח מנוע מלגבות סכומי כסף מהיולדות. זה לא מונע מכן להביא עמכן דולה או כל סיוע אחר, וכן, גם לעמוד על דעתכן בחדר הלידה, דעה שעל הצוות הרפואי חלה חובה לפעול על פי הנחיות היולדת.

  3. אלינה הגיב:

    כל מילה בסלע…אבל אם מנסים לקשר את זה ללידות פרטיות מפספסים את העיקר. לא רק מי שיכול לשלם הרבה כסף זכאי לחווית לידה חיובית. לכל יולדת מגיע כבוד פרטיות ולידה כפי שבוחרת. המיילדות הפרטיות מעונינות לשדר לציבור שזה הסיכוי היחיד שלהם לקבל שרות הוגן אבל הסיפור שונה לחלוטין. האם המיילדות , שהיום יש להם לידה פרטית, מחר כאשר מטפלות ביולדת ציבורית לא נותנות בדיוק אותו טפול מסור,מכבד …? אם כן אין צורך במיילדות פרטית ואם לא…..משרד הבריאות צודק להפסיק אפליה לטובת העשירים . השינוי חיב לבוא מתוך חדר לידה. יחס מכבד לכל יולדת. מקסימום פרטיות. חופש תנועה . הסבר הוגן

  4. שלום לכולם,
    קודם כל תכירו כאן למעלה את אשתי החכמה,נעה.
    עכשיו לעניננו, אני מבקש להתייחס כאן לשני דברים, הראשון הוא נושא הרופאים וגישתם שהוא בלב הפוסט ואחד שמבחינתי הוא בשוליו אבל הוא מהותי בעיני.
    לעניין הרופאים, כפי שנעה כבר ציינה כאן למעלה, המידע והסטנדרטים שעליהם מתבססים הרופאים הם שגויים ומיושנים ואין בינם לבין הלידה כמעט דבר. ואני עדין ומתון ולא מדבר בכלל על אינטרסים כלכליים בלידות נתוחיות ו…עזבו בסדר?
    אני מניח רוצה להאמין שהרופאים ואנשי הצוות הרפואי, רוצים בטובת התינוק והאם ובכלל בטובת המטופלים, אבל וזה אבל גדול מאוד, לרופאים קורה דבר נורא, הם נשבים בקסמי המספרים והסטנדרטים והם נשחקים רגשית בעבודה לא פשוטה ודורשנית.
    בכלל כפי שכבר אמרנו, לרופאים אין מה לחפש בחדר הלידה. בלידת בכורנו כשעוד היינו בורים והלכנו לבית החולים נתקלנו במהלך הלידה בשני רופאים, הראשון איש מקסים וידוע בתחום כתומך בזכות האשה ללדת כרצונה פתח את הדלת, התבונן בתכנית הלידה שהגשנו מבעוד מועד ואמר "אני רואה שיש לנו כאן עסק עם אשה שיודעת מה היא רוצה" ולא ראינו אותו יותר. השניה היתה רופאה שנכנסה כל חמש דקות לראות למה לא קורה כלום, בפעם האחרונה היא נכנסה באמצע ציר וניסתה לשכנע לזרז עניינים, הייתי צריך לצעוק עליה לצאת מהחדר. היא יצאה (אני מפחיד כשאני צועק). בלידות הבאות כבר לא באנו בכלל אלא תאמנו מראש וילדנו אצל מילדת במרכז לידה.
    והנה אנחנו בנושא השני, נכון ששר"פ מעיקרו הוא דבר בעייתי, בעיקר מכיוון שהוא מושך אליו רופאים מהשירות הציבורי לטובת הפרטי ובכך פוגע ברמת השרות הציבורי, אולם האם בגלל שלא כולם יכולים לממן כולם צריכים לותר?! אנחנו לא עשירים, אפילו לא אמידים ובחרנו את המשאב המוגבל להשקיע בדבר משמעותי, לא בעוד בילוי או גאדג'ט אלא בלידה משמעותית ואיכותית עם נשים מדהימות המוכוונות לרצונות היולדת, ילדנו כרצוננו ואני כבן-זוג לא הייתי צריך לעמוד על המשמר אלא יכולתי להיות שותף פעיל בתהליך.

    אז כן, הייתי שמח אם כל מרכזי הלידה הרגילים היו הופכים לטבעיים, אפשר ורצוי לשמור בארון את כל המכשירים שלא נדע מצרות וכמובן שלא נסגור את חדרי הניתוח. אבל אם אנחנו עדיין לא שם לפחות תנו לנו אפשרות ללדת כרצוננו. תנו לנו לבחור.

  5. אני חושבת שיש מקום לבחון האם כדאי שלא תהיה אפליה בין מגדרים ומגזרים שונים בארץ.. בתחום הרפואה, השכר במשק, הזכויות בבתי הדין ובכלל.. אבל יש הבדל בין לקחת לי זכות בסיסית- שבגלל שלא נותנים לי אותה מראש אני צריכה לשלם עליה, ובין לשמור על שוויון.
    אני מעדיפה חברה שלכולם יש את הכי טוב שאפשר לתת להם, ולא חברה שמקצרת לאנשים את הרגליים ואת הידיים- רק כי יש מיטה אחת עם גודל אחד (מיטת סדום קראו לזה?!).
    כל אשה יודעת ללדת. במקום לעזור לאשה להקשיב לעצמה, אנחנו רק גורמים לה להרגיש שהיא לא יודעת מה היא עושה. אני ממש מסכימה ואוהבת את הדוגמא של נעה לקיום יחסי מין. אנחנו כחברה שכחנו שיש דברים שאנחנו פשוט יודעים איך לעשות. אנחנו משכיחים מעצמנו את הידיעה- ואז מנסים להאכיל את עצמנו בדברים עקומים ופוגעניים.
    נכון- זה שמחר יש הפגנה לא באמת קשור לזכות של כל אשה ללדת כרצונה. אבל יש מחר הפגנה. כי לכמה נשים היה את האומץ להרים צעקה. ולהגיד- לא. אל תגעו לי בחדר הלידה בבקשה. הן לא נשים הזויות. ולא מוזרות. ולא היפיות. הן נשים "רגילות" שרוצות ללדת- איך שהן רוצות. כי זו זכותן.
    זיו- זה לא מחקרי- אמפירי (בהמשך לשיחת מאשה-נעה שמתנהלת לעיל) אבל אם החברות-גיסות שלי זה נחשב (יש לי לא מעט שילדו)- הזכות לאשה על גופה והיכולת שלה לקבל החלטות בחדר לידה "רגיל" הוא אפסי. תלוי רופא/ה. תלוי יכולות של בן הזוג. אם יש לך רעיון איך גורמים לרופא/ה לא להתערב כשלא צריך- אז אני איתך לגמרי. עד אז- תנו לי את האפשרות לבחור. ואל תגרמו לי להחליט שהדרך היחידה היא ללדת בבית.

  6. את – את יודעת והגוף שלך יודע ללדת. ואם את רוצה עזרה בלידה את יודעת לבחור איזו עזרה את רוצה ומי את רוצה שיהיה לצדך ברגע הזה.

    אתה – אתה יודע שמקומך לצד זוגתך. אתה יודע לתמוך בה ולהיות קשוב לה ולהגן עליה.

    אנחנו – אנחנו לא מכניסים כל אחד איתנו למיטה וזה לא משנה איזה תואר יש לו או לה.

    מי שמזדהה ידע איך לנהוג בלידת ילדיו.
    מי שחפץ להחפץ על ידי מערכת הבריאות שיבושם לו.
    אה ו… אמרו משהו בעניין בטלביזיה? מזל שאין לי טלביזיה.

  7. זהר הגיב:

    ללדת בבית זה כמו לקיים יחסי מין בבית. אני לא יכולה לדמיין בכלל איך זה ללדת בבית חולים, ולא רוצה גם. אחרי הלידה, לשכב בבית שלך עם האורות הנעימים והאוכל הטעים והאנשים האהובים (בלבד) והמיטה שלך. אין לזה תחליף. ישר כוח לכולכם ובהצלחה.

  8. פינגבאק: ללדת כמו גבר | בלוג משלך

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s