זכויות. זכויות בכל מקום.

|חודש תשיעי- סיכום תקופה|

שבוע 39. אני פוגשת באחות ואני עם צירים. "את רוצה שאעשה לך סטריפינג?" אני בבהלה מההריון הקודם- לא!! ממש ממש לא!! וברגע אני חוזרת אחורה. 3 שנים כמעט בדיוק אחורה. היינו בהריון עם פיצק. הייתי עם צירים במשך כמה ימים. והתחילה פתיחה. והגענו למיון יולדות (בהוראת המיילדות). מותר לי להכנס עם מלווה. אז בן הזוג שלי נכנס. אבל חיכה לי ישוב מאחורי הוילון. כי בכל זאת.

אז הרופא מבקש לבדוק. אשה (במיוחד בהריונה) כבר רגילה להיבדק על ידי כל רופא/ה. בכל מצב. בלי לשאול שאלות. אז הבדיקה וגינלית. ותוך כדי שהוא בודק הוא מסביר לי שיש לי פתיחה, אבל שאם אני רוצה, הוא יכול לעשות משהו שעוד הערב אני אלד. (הסיטואציה היתה הזויה, הוא עם אצבעותיו בגופי רואה שאני רוצה כבר ללדת, ומדבר איתי תוך כדי.. מעבר לבטן הענקית). לא הסביר לי מה הולך לקרות. או כמה זה כואב. ופתאום היה לי את הכאב החד והמפלח ביותר שחוויתי. זה היה נורא. צרחתי. בן הזוג דאג מעבר לוילון כי לא הבין מה קורה. לקח לי כמה דקות אחרי שיצאנו מהחדר של הרופא, עד שהתחלתי לבכות. הרגשתי נורא. הרגשתי פגועה.

אשה בהריון היא קודם כל מטופלת. אומנם הריון זה לא מחלה אבל הריונית היא בהחלט פציינטית. אז בעקרון חלים על הריונית כל הזכויות של חולה. ידוע שסטריפינג זה כואב. כלומר, מי שמכיר/ה את הפרוצדורה יודע/ת שזה כואב. אני לא ידעתי. לא ידעתי אפילו מה הוא הולך לעשות. בדיעבד גיליתי מה זה אומר (הפרדת קרומי מי השפיר מדופן הרחם באופן ידני שגורם להתכווציות ולצירים). מיותר לציין שלא ילדתי באותו לילה, אלא 3 ימים אחרי זה. אבל זה נצרב בי כחוויה איומה ומעליבה. וממש לא לפי מה שזכותי- זכותי לדעת מה ההליך הרפואי שיעשו בגופי. זכותי לדעת את היתרונות והחסרונות. וזכותי לא לקבל החלטה כשאצבעותיו של הרופא בתוכי.

אז הפעם כבר ידעתי ולא הסכמתי. ולא אכפת לי מה זה אומר מבחינת הלידה.

============

לקראת חודש שמיני כבר לא ישנתי בלילה. מעבר לעובדה שהתחלתי להיות חסרת סבלנות. עיפה. כאב לי הגב (כנראה בגלל שבייגלה במנח מוזר) ובכלל רציתי רק להיות במיטה ולא לצאת ממנה לעולם. אז בהחלטה מושכלת ומודעת החלטנו שאקח חופשת לידה מוקדמת. אז בהתאם לחוק יצאתי לחופשת לידה טרם הלידה.

הפעם (בניגוד ללידה של פיצק) אנחנו לא מתחלקים באופן רשמי בחופשת הלידה. בן הזוג יהיה בסוג של חופשת סמסטר, וזה הופך את ההתחלקות למורכבת. אנחנו כנראה נזכה ונהיה יחד בסוג של חופשת לידה בחודש האחרון. אבל זה לא רשמי.

חברה ובן הזוג שלה החליטו לנסוע לתקופה ארוכה לטיול במזרח (ועוד כמה מדינות) עם העולל הקטן ממש בחופשת הלידה. שניהם לקחו חופש מהחיים ואת השנה הראשונה של הבן שלהם הם עושים יחד. בטיול. בחוויה זוגית ומשפחתית. ואפילו כתבו על זה (וצילמו תמונות מדהימות!). אולי זאת הדרך הנכונה. לצאת לזמן משפחתי. להיות כל המשפחה יחד.

הפעם זה לא תהיה חופשת לידה של חודש וחצי ובן הזוג שיקח את השאר. אלא חופשת לידה שהתחילה בשבוע 36 בערך ותמשיך עד תחילת ספטמבר. עם חופש גדול של פיצק (בלי מסגרת), מעבר דירה ובן זוג שישתדל להיות בחופשת לידה מיוחדת בבית.

=========

ציור שציירתי ממעוף הציפור. יחד עם המשפט "מה בתמונה". [ככה מרגיש חודש תשיעי].

=========

 אז לי כהריונית יש זכויות (שלא תמיד אנחנו מודעות להן.. ולא תמיד אנחנו זוכות להן..). אבל גם לבן הזוג שלי יש זכויות מעצם העובדה שאני הריונית. אלה זכויות שמאוד תלויות איפה ובמה הוא עובד. ויש מקומות שבאים יותר לקראת אבות טריים. אבל לא כל מקום. החוק מאפשר לבן זוג לצאת לחופשת מחלה אם זוגתו צריכה (עד 7 ימים), אבל גם אז זה לא תמיד. אם אשה הריונית זכאית ל40 שעות במהלך ההריון לבדיקות הריון, אז בן הזוג שלה יכול להתלוות אליה רק אם כרוך בטיפולים או בבדיקות סיכון לחיי ההריונית או העובר או שבת הזוג תלויה בעזרתו בביצוע הבדיקות. לצערי המחוקק לא הבין שהליווי הרגשי שבן הזוג נתן לי אחרי אותה בדיקה איומה היתה הכרחית ונחוצה. וגם בהריון הקודם וגם בהריון הזה בן הזוג שלי יצא לשעות חופש ללא תשלום לכל בדיקה. והוא היה בכל בדיקה. כי בייגלה גם שלו.

אם ברור מאליו שאני מקבלת חופשת לידה ברגע שאני יולדת, החוק מאפשר לבן הזוג להיות נוכח בלידה. אבל קוצב- מתחילת הופעת צירי לידה ועד 24 שעות מתום הלידה. הרי זה מספיק. אומנם היולדת בד"כ לא משתחררת אז מבית החולים. אבל האבא הטרי (שבטח לא ישן כבר שבוע?!) הוא יכול לחזור לעבוד. כי מספיק.

חוץ מזה שמבחינת הבן זוג מדובר בימי מחלה רגילים. כלומר שלא משולם לו שכר על היום הראשון. על היום השני והשלישי 50 אחוזים ורק החל מהיום הרביעי הוא יקבל תשלום מלא. אז רוב האבות מחליטים שזה לא משתלם. יכולה בהחלט להבין את זה.

יש מקומות עבודה שנותנים (מרצונם החופשי בלבד) יום חופש על חשבונם לאחר הלידה, ויש אפילו כאלה שנותנים יום חופש במידה ויש ברית. אבל זה מרצונם הטוב בלבד. שזה קצת מתסכל. מכר שלי רצה להיות בבית אחרי שאשתו עברה ניתוח קיסרי. הגיוני משהו. אבל לא היתה לו דרך- כי זה לא נכלל בהגדרות. אז הוא ביקש ימי מחלה מהרופא על עצמו. הוא נאלץ לשקר. לשקר במשהו שמרגיש לי כמו זכותו המלאה (ואף זכותה של היולדת) להורות ולזוגיות.

========

יש עוד כל כך הרבה היבטים הנוגעים לזכויות האשה בכל הנוגע להריון. החל משאלת מניעת ההריון ואיך. כל ענין הועדות להפסקת הריון. איך מגיבים להפלה. זכויות עובדת בהריון (פיטורים והעסקה) ועובדת שעברה הפלה וזכויותיה בעבודה. שאלות על זכויות סטודנטית בהריון (שהתחילו להתיחס לזה בהנחיות באוניברסיטאות בשנים האחרונות) וכל מיני דברים הקשורים לעצמאיות. זה ממשיך אחר כך עם הלידה, והשאלה מתי ואיך היולדת משתחררת מבית החולים ובכלל- איך החברה מתיחסת אלינו האמהות. ואיזה זכויות יש לנו ועל מה כדאי לעמוד.

כל כך הרבה היבטים. כל כך הרבה זכויות. ועדין- מרגיש לא מספיק. עוד צריך לעבוד על זה.