הריון משלך

|התחלתי שבוע 37. יצאתי לחופשת לידה יזומה. ואני מתחילה בהכנות ללידה. זמן מצוין לכתיבת מספר פוסטים על הריון ולידה. חודש תשיעי. סיכום תקופה|

"אז איזה שבוע אנחנו?", שואל אותי חבר לשיעור פילאטיס ומסתכל לי על הבטן התופחת..
"אנחנו?", עניתי לו חצי מופתעת וחצי עצבנית, "לא שמתי לב שהיית נוכח כשהקאתי, או שאתה בא איתי לבדיקות, או בכלל מתעורר איתי באמצע הלילה."

מה יש בהריון, שגורם לא/נשים לחשוב שזה של כולנו? שזה נחלת הכלל? למה א/נשים מרגישיםות בנוח לגעת לי בבטן? או בכלל להעיר לי על הבטן?

מם שהעלית בזמנו ב"ממים של הורים"

מם שהעלית בזמנו ב"ממים של הורים"

למה מאבטח בכניסה לחניון (שמעולם לא דברתי איתו) מרגיש בנוח לאחל לי לידה קלה סתם ככה באמצע היום? (חשבתי לאחל לו דיאטה קלה, אבל שתקתי והמשכתי בעיסוקיי..)

למה הקופאי בסופר מרגיש בנוח לשאול אם אפשר להגיד לי מזל טוב? אני התמהמהתי בתשובתי (כי התלבטתי אם זו הטרדה מינית- על מינה ומיניותה) ואז אמרתי לך שאומרים בשעה טובה… ואיבדתי את הסבלנות שלי כשהמשיך לאחל לי שוב ושוב..

ולמה בנסיעה תמימה במעלית פנתה אלי נשמה טהורה ששאלה אותי אם אני אמורה ללדת כל רגע ("את חודש תשיעי? גם הבת שלי נראית כאילו היא עומדת להתפוצץ כל רגע…")? נשים בצד את העובדה שרק התחלתי חודש שביעי ונגמרה לי גם ככה הסבלנות מההריון הבלתי נגמר הזה כבר אז..

בהריון הקודם כתבתי:

להסתובב בעולם כשהעיניים של מחצית מתושבי העולם נוחתים לי כמה סנטימטרים מתחת לסנטר- זה כבר התרגלתי. כבר עיכלתי. כבר למדתי לייצר מגננות. אפילו למדתי להגיב לזה בזמן אמת ולגרום לזה להפסיק. אבל להסתובב בעולם כשהעיניים של כולם (!!) נוחתות וסוקרות לי את הבטן?! זה קשה לי. קשה לי עם העובדה שכל אחד/ת אומר/ת לי שלום ובדרך אגב שולח/ת את היד ללטף לי את הבטן. בכל יום אחר הייתי צועקת תקיפה מינית. היום- אני פשוט משתתקת.

מרגיש לי שבהריון הזה אני מצליחה קצת יותר להגיב. אולי קצת יותר להרתיע. יש משהו יפה בהריון, בהחלט. יש משהו יפה במחשבה המדהימה הזאת של יצירת נשמה חדשה בעולם. אבל זה כמו יצירה במוזיאון- אפשר להסתכל, אבל לא לגעת.

סרט על כלב נובח

סרטון על כלב שנובח על מי שמתקרב להריונית.. (צריך ללחוץ כדי לראות את הסרט)

אודות אילאיל קומיי-דרור

משפטנית ובעלת תואר שני בלימודי מגדר מאוניברסיטת בר אילן. פמיניסטית ואקטיביסטית מגיל 14 ומאמינה בשינוי חברתי דרך ידע והבנה. שמתי לי למטרה- להנגיש את העולם המשפטי לקורא/ת הסביר/ה בהקשר הפמיניסטי היומיומי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה הריון, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על הריון משלך

  1. noa tal הגיב:

    כל כך מזדהה!
    והקטע המרשים זה שזה ממשיך אחר כך, כשמעירים הערות ונוגעים לך בתינוק.ת.

    שתהיה לך חופשת טרום-לידה איכותית. תנשמי, תבלי, תמלאי מצברים.
    אוהבת מאד,
    נעה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s