יום הלשון במרשתת הפמיניסטית

"יש לי שאלה רצינית" פנה אלי חבר לפני כמה זמן.. "את לא חושבת שהרצון שלך להדגיש שאת פונה לגברים ונשים באשר הם בו זמנית מוציא את הסטטוסים שלך קצת לא ברורים מבחינה לשונית?"

עניתי שאני בכוונה מבלבלת וכותבת לפעמים עושותים, ולעתים א/נשים, ואפילו מבלבלת פועל ומגדר באותו המשפט- למשל, איך אתן עושים.. והעובדה שמבינים אותי היא החשובה מכל.

ואז עלתה השאלה מה זה עושותים. ושאלת המחץ- "וזו מילה תקנית בעברית?"

ניסיתי להסביר שגם המילה תכלס היא מילה לא תקנית שהשתרשה לה אט אט, והיום היא כתובה במילון עם הסבר.. ואם אנחנו רוציםות שינוי, זו הדרך.

הרי שפה משקפת התפתחות תרבותית שנוצרה במשך השנים, וניתן ללמוד מהשפה שלנו על היחס שלנו- למשל לנשים. היה זה בנג'מין לי וורף (Benjamin Lee Whorf) שהעלה לראשונה את הסברה לפיה השפה משפיעה על אופן החשיבה של הדוברים אותה. הוא הצביע על הטענה שלא רק שהשפה משפיעה על אופן החשיבה, אלא היא גם מגבילה אותה. כך למשל- יש שפות בהן אין את המילה אכזבה, או תסכול ומחקרים שונים הראו, כי הדוברים את אותן שפות לא חווים אכזבה או תסכול כלל.

כך גם אפשר לראות כי אפילו תפיסתנו את הצבעים שונה בהתאם לשפת אמנו. למשל, בעוד שכחול וירוק הם צבעים נפרדים בשפה העברית הם מהווים גוון של אותו הצבע בשפות אחרות. אם כן, משמעות הדבר היא שהמוח של דוברי השפה העברית מאומן להבחין בהבדלים דקים בין גווני צבעים בכדי לדעת לאיזו מילה לשייך את הצבע בו הוא מבחין, בעוד דוברי שפות אחרות מגלים רגישות פחותה להבדלי הגוונים בין צבעים.

מעבר לרגשות ולצבעים, מענין לראות איך שפות שונות (חלקן מנועות מגדר כמו ההונגרית, חלקן חופשיות מגדר וחלקן, כמו העברית- מחויבות מגדר) מתייחסות למגדר באופן שונה, והשפה עצמה משפיעה על החשיבה.

למשל, בשנת 2003 התפרסם מחקר, על ניסוי בלשני שנעשה ובו התבקשו דוברי גרמנית ודוברי ספרדית לתאר חפצים שמינם הדקדוקי בשתי השפות הוא הפוך (למשל מפתח וגשר). עבור דוברי השפה שעבורם גשר הוא "היא"- נבחרו תארים עם תכונות נשיות (אלגנטי, שברירי..) ודוברי השפה שעבורם גשר הוא "הוא"- נבחרו תארים עם תכונות גבריות (מסוכן, חזק ומוצק..). אם כן, למרות שרירותיות המין של החפצים, הם קיבלו תכונות מגדריות תואמות למין. ואם ככה אנחנו מגיבים לחפצים דוממים, איך אנחנו מתייחסים למנהלת (שתלטנית) לעומת מנהל (אסרטיבי). או לילדה (נסיכה) לעומת ילד (גיבור).

אבל הוא נגע בנקודה רגישה. בכל זאת נכדה של כותב מילונים. עורכת דין במקצועי. אוהבת את המילה הכתובה, את העברית היפה. את העברית התקנית.

אז פניתי לאקדמיה לעברית שלכבוד יום הלשון פתחה את שעריה לאתרים ולשאלות אינטרנטיות בעברית. ביקשתי לשמוע על חידושים בכל הנוגע למילים מתחום המגדר והפמיניזם, והעליתי את הקושיה- הפניה לאיש/ אשה באותו המשפט. איך עושיםות את זה נכון?

באופן מפתיע, או שלא- גם לאקדמיה לא היתה תשובה טובה לשאלה שלי. מה שכן היה להם בנמצא- זה פמיניזם ליברלי. נשים עובדות וצורת האשה של מקצועות שונים. חשוב בעיני. מודה (בעיקר התפקיד המשנָה לנשיא). למרות שאני ממשיכה לומר ראש ממשלה (כי היא ראש! לממשלה).

כי מה לגבי נשים בהיבטים אחרים? מה לגבי חוקים שמתייחסים רק בלשון איש- למשל חוק זכויות נפגעי  עבירה, שלמרות ש95 אחוזים מנפגעות עבירות המין הן נשים- עדין יכתב שם בלשון איש. "כי זה הכלל". מה לגבי נשים שמהוות 90 אחוזים מהקהל ורק בגלל מספר מועט ובודד של גברים הפניה תהיה בלשון איש? ואני בכלל לא נכנסת לעניין שיש נשים שפונות לעצמן בלשון איש: "כשאתה מניק/ יולד/ מקבל מחזור" או לחילופין: "אתה עושה ככה וככה ואז אתה מבין שאין דרך אחרת".. אלוהימה שבשמים. כמה שהחברה הבנתה אותנו לחשוב בלשון איש כל הזמן. שאנחנו אפילו מדברות על עצמנו ולעצמנו בשפת איש.

אז החידושים והמילים של האקדמיה זה אחלה. וזה נקודה בדרך. אבל זה לא מספיק. זה לא נותן פתרון. רביםות וטובותים ניסו למצוא לכך מענה (אפילו בדיונים בכנסת דנו בשאלה)- ועדיין, אין תשובה "תקנית".

טוב, אז אין לי תשובה טובה לגבי הכתיבה המאותגרת מגדרית שלי. אבל אני כן יודעת שאני אמשיך לכתוב כמה דברים שאולי נראים קטנים עכשיו, אבל אולי יבוא יום והם אלה שיביאו את השינוי בחשיבה המגדרית:

אשה ולא אישה (כי אשה לא נגזרת מאיש)

לא משתמשת במילה נקבה/ זכר (אשה היא יותר מרק נקב, ואיש הוא קצת יותר מלהיות זכר למשפחתו)

מנכ"ל ולא מנכ"לית (אותו ענין לגבי רס"פ, מ"פ וכל ראשי תיבות אחרים- כי המגדר כבר קיים בתוך המילים המרכיבות את ראשי התיבות)

עושותים (פשוט כדי שיהיה ברור כשכותבים שאפשר גם עושות..)

א/נשים (ואם אפשר בכל המילים עם ה/ זה יהיה נפלא)

ובן זוגי במקום בעלי.

פשוט כי מחשבה יוצרת מציאות קיימת. 

אודות אילאיל קומיי-דרור

משפטנית ובעלת תואר שני בלימודי מגדר מאוניברסיטת בר אילן. פמיניסטית ואקטיביסטית מגיל 14 ומאמינה בשינוי חברתי דרך ידע והבנה. שמתי לי למטרה- להנגיש את העולם המשפטי לקורא/ת הסביר/ה בהקשר הפמיניסטי היומיומי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה פמיניזם, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על יום הלשון במרשתת הפמיניסטית

  1. Masha Yusim הגיב:

    היי,
    כמו תמיד אני נהנית לקרוא את הפוסטים שלך:)
    כתבת הרבה בפוסט הזה על השפה העברית ואיך היא יוצרת מציאות של אי שוויון מגדרי. מענין אותי לדעת איך את מסבירה את השפה האנגלית, שבה אין הבדל משמעותי בשפה בין זכר ונקבה כמו בעברית ( או רוסית) ועצמים מקבלים אוטומטית it שזה לא זכר ולא נקבה.. ועדין אין הרבה הבדל מבחינה תרבותית בין ארצות דוברי אנגלית לבין ישראל..

    שבוע טוב וחמים:)
    מאשה

    נשלח מה-iPhone שלי

    • קודם כל תודה על הפירגון 🙂
      כל מה שכתבתי נכון בעיקר לשפות שמיות ושפות מחויבות מגדר אחרות, אבל גם באנגלית יש משמעות למגדר.
      מעבר לזה, שבהרבה מובנים שינויים מגדריים ופמיניסטיים החלו במדינות אנגלוסקסיות ולוקח להם הרבה יותר זמן במדינות שמיות.. אולי בגלל השפה המגדרית שלנו.

  2. איציק הגיב:

    מי זה החבר הזה?

  3. מיכל הנדרי פרידמן הגיב:

    אני מחפשת דרך יעילה לנסח הוראות בתוך משחק שאני יוצר. העיקר הוא באנגלית, ושם אין בעייה מבחינת ניסוח מגדרי. אבל התרגם לעברית ולערבית מעלה בעיות… הניסוח "בחר/י קלף אחד לכל אחד/ת מהשחקנים/יות האחרים/ות" הוא ניסוח מסורבל. ניסוח של "שחקניותים", אני לא בטוחה שיהיה מובן לכלל הציבור, שאני מקווה שירצו לקנות את המשחק, למרות שאני מסכימה עם הרעיון שהניסוח ישפיע על התפישה וגם עשוי להשפיע על העברית, במידה והמשחק יהיה הצלחה.
    הצעות?
    תודה,
    מיכל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s