אמא שהיא גם ילדה. דברים שחשבתי עליהם ביום הילד הבינלאומי.

אי שם לפני 60 שנה המליצה העצרת הכללית של האו"ם למדינות החברות בה לציין מדי שנה את יום הילד הבינלאומי ובהמשך כשאושרה האמנה לזכויות הילד בשנת 1989 נקבע התאריך- 20 בנובמבר. אחרי שנים נקבע תאריך נוסף לילדות ולנערות בעולם. בחודש אוקטובר.

בכל שנה יוצאים דוחות שונים, על מצבם של הילדים במדינה ובעולם. על דרכים ורצונות לשנות את המצב ולשפר אותו- כי בכל זאת- הם העתיד של כולנו.

לפני שנה (כמעט בדיוק) עבר תיקון חשוב לחוק גיל הנישואין, תש"י-1950. למה זה קשור לילדים? כי עד לפני שנה ילד בגיל 17 יכול היה להינשא. ומעל גיל 16 היה יכול להינשא עם היתר. כן. ילדים יכלו להינשא. ילדים יכלו להיות הורים לילדים אחרים (ונכון- אפשר להיות הורים גם בלי להינשא.. מהרבה סיבות.. אבל לרגע אני רוצה להתיחס למובן הממסדי והמובנה של הענין. הרגע הזה שהמדינה אומרת- סבבה. שיהיה במזל טוב).

טוב, בואו נהיה ריאלים. עד לפני שנה ילדות בגיל 17 יכלו להינשא. כי הן הרוב. סטטיסטית.

על פי הערכות ארגוני נשים בינלאומיים, במאה ה21 ישנן מעל 60 מיליון נשים בגילאים 24-20 שנישאו בטרם הגיעו לגיל 18. גם במדינת ישראל מתקיימת הפרקטיקה של נישואי קטינות (בעיקר) בקבוצות מיעוט תרבותי בחברה הישראלית המנהלות אורח חיים מסורתי, ביניהם קהילות ערביות מוסלמיות מסוימות, קהילות יהודיות חרדיות, העדה הגרוזינית והעדה הקווקזית. המצב קיים גם בקרב הנוצרים והדרוזים, אולם באחוזים קטנים בהרבה.

"כן, אני יודעת – כנגד כל אמא כמוני יש אולי אימהות מחויכות, צעירות בנות 19 אשר מלאות אושר אימהי עמוק. אך אני מאמינה בתוך תוכי כי כמוני יש עוד… מי יודע כמה. ואת זעקתן האילמת אני זועקת. לא תמיד זה הגיל – לעיתים זה האופי, חוסר הבשלות, אי הבנת מהות האימהות, חוסר הכנה, וחוסר תמיכה נפשית ועזרה בשלבים הקריטיים… היום אני הרבה יותר סקפטית לגבי האמהוּת המיידית של בנות העשרה, אשר נלקחות הישר מהחופה – לתפקיד החשוב של חייהן. היום אני יודעת שלא ארצה זאת לבתי…. לו רק יכולתי לפנות אל הרבנים ולבקש שיקלו ויתנו פתח לבניית קשר זוגי יציב בטרם כניסה להורות… לו רק יכולתי למנוע דמעה של ילד קטן ואבוד, שאמא שלו – ילדה בפני עצמה – לא בוגרת מספיק כדי לתת לו אהבה."

[מתוך כתבה שהתפרסמה בYNET בשנת 2012]

פרקטיקה של נישואי קטינות התקיימה בארץ ובעולם גם כאשר החוק במדינה אסר רשמית על נישואין מתחת לגיל שבע עשרה (והיום 18). בישראל, נישואי קטינים וקטינות ממשיכים להתרחש בקרב קהילות מסוימות, בניגוד לחוק. כך גם בעולם, על אף שהחוק במדינות רבות אוסר על נישואי קטינים, התופעה עדיין נפוצה יחסית ודומה כי המציאות החברתית הכלכלית והתרבותית ממשיכה לתמוך ולעודד את קיומם. מצב זה דומה למתרחש בעבר, עבור משפחות מרובות ילדים, המצויות במצב סוציו-אקונומי נמוך, השאת הבת הקטינה מאפשר הקלה על המעמסה הכלכלית ועל צפיפות המגורים של המשפחה. לעתים קרובות, החתן אף משלם סכום להורי הכלה, ובכך ניתן מענה נוסף לקושי הכלכלי של משפחת הקטינה (כך למשל טענו הוריה של קטינה שביקשה היתר לנישואין בעודה קטינה במסגרת ההליך בתיק ע"א 501/81 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, פ"ד לה(4) 430 (1981) כי נישואיה יקלו על הצפיפות בביתם. בתשובה לכך קבע בית המשפט כי הדבר אינו מצדיק מתן היתר נישואין שכן היתר כזה מיועד לפתור את מצוקתה של הקטינה ולא את מצוקת הוריה).

נישואי קטינות

צולם על ידי Stephanie Sinclair / VIl

 

[התמונה מתוך האתר NBC NEWS]

מרכז רקמן לקידום מעמד האשה פרסם לאחרונה את הדו"ח השני שלו במסגרת פרויקט פא"י, המתאר את הנתונים, את המצב המשפטי ואפילו הצעות לאכיפה טובה יותר את החוק.

הנתונים בישראל מלמדים כי בשנים האחרונות נישאים בישראל כ- 4,000 קטינים מתחת לגיל 18 בשנה, מתוכם 3,500 קטינות. אלו הם הנתונים הידועים, אולם, ראש רשות האוכלוסין וההגירה ציין, כי הנתונים לא מגלים את התמונה המלאה, כיון שהנישאים לא מגיעים להירשם כנשואים, וגם אלה המגיעים, מעדכנים את מצבם האישי רק לאחר שמתקיימות הדרישות לפי החוק לנישואים כשרים (בהגיעם לגיל המותר או לאחר הולדת ילד). יש מקרים בהם קטינות בנות 14-13 נכנסות להריון ומבקשות היתר נישואין, ובמרבית המקרים הנישואים נגמרים באופן אומלל, כשהקטינה לא מסוגלת למלא את תפקידה כאם או כרעיה (דברים שנאמרו בפס"ד מ.א. 458/83 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, מיום 23.10.83, לא פורסם). עדיין קיימים מקרים, בהן קטינות מובאות לכדי קיום יחסי מין, שלא מרצונן, עם בעלן העתידי, בכוונה שתהרה לו ובכך יוכלו בני הזוג לקבל היתר נישואין מבית המשפט (מתוך הנחיות היועמ"ש).

מחקרים מראים, כי קטינות נשואות חשופות באופן מוגבר לאלימות במשפחה, והסיכוי לגירושין בקרב נשים הנישאות בגיל צעיר במיוחד, גבוה באופן יחסי. מעבר לכך, הן פעמים רבות הופכות לאמהות זמן קצר לאחר הנישואים- שינוי המוביל למצוקות רבות (במישור הבריאותי, ההורות והזוגי). בנוסף, הריון בגיל צעיר מהווה סיכון לאמהות-ילדות ולתינוקן. מענין יש סיכונים דומים גם בהריון מעל גיל 35 אבל במדינת ישראל מושקעים מאמצים חינוכיים והסברתיים רבים, על מנת לצמצם הריונות מעל גיל 35, בדגש על נשים שעברו את גיל הארבעים. מאמצים דומים לא נעשים בהריונות מתחת לגיל 18.

קודם כל- לילדה זכויות אדם.

הפגיעות הפיזיות, אם מאלימות ואם מאמהות צעירה, בנוסף לפגיעות הנפשיות הנלוות למצבן לא עולה בקנה אחד לזכותן לבריאות המעוגנת באמנה לזכויות אדם. בנוסף, מאחר ובמקרים רבים הנישואין לא נרשמים באופן מסודר ברישומי המדינה, עולה החשש, כי בעת גירושין, תישאר הקטינה חסרת כל זכויות משפטיות למזונות, לרכוש ולסעדים כספיים נוספים.

שנית- לקטינה זכויות כילדה.

הקטינה מאבדת את גם זכותה לחינוך, לפי האמנה לזכויות הילד. קטינות שהפכו לאמהות נוטות לנשור מבית הספר, כתוצאה מכך נמנעת מהן האפשרות לרכוש השכלה בסיסית והכשרה תעסוקתית. פגיעה זו הינה פגיעה כפולה, כיון שחוסר ההשכלה פוגע גם ביכולת ההשתכרות העתידית שלהן. סקר שנערך בקרב המדינות החברות בארגון העולמי לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD) מצא כי נשים שילדו כשהיו בין הגילאים 19-15 נמצאו בסיכון כפול לחיים בעוני ובמצוקה מנשים שילדו בשנות העשרים לחייהן, ממצא שעולה בקנה אחד עם מחקר שנערך בארה"ב שנראה כי סיכוייה של הנישאת בעודה קטינה לחיות בעוני גבוה בשלושים אחוזים מהנשים בחברה.

אז מה עושים?

מעבר לשינוי החוק משנה שעברה, נראה שחקיקה לא מספיקה.. ויש צורך בעוד דרכים נוספות לאכיפה ולשינוי חברתי. מרכז רקמן בדו"ח השני שפרסם במסגרת פרויקט פא"י מציע תוכנית לאומית למניעת נישואי קטינות, בצד הצעות חוק שונות והצעות לחיזוק גורמי אכיפת החוק (ממליצה לקרוא..).

כולי תקווה, כי נדע, כמדינה, להכיל את השונות הקהילתית הרב תרבותית הקיימת בישראל, ובד בבד נדע לשמור ולהגן על הפרטים החלשים והמוחלשים ונצליח לאפשר להם להגיע להחלטות חופשיות ומרצון חופשי כנה ואמיתי.

אודות אילאיל קומיי-דרור

משפטנית ובעלת תואר שני בלימודי מגדר מאוניברסיטת בר אילן. פמיניסטית ואקטיביסטית מגיל 14 ומאמינה בשינוי חברתי דרך ידע והבנה. שמתי לי למטרה- להנגיש את העולם המשפטי לקורא/ת הסביר/ה בהקשר הפמיניסטי היומיומי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה חקיקה, פמיניזם, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s