לו היתה לי אחות גדולה

אם הייתי יכולה להיות אחותך הגדולה, הייתי רוצה להגיד לך כמה דברים.

הייתי רוצה להגיד לך שזה שאת בת 17- לא אומר כלום. לא אומר שאין לך מושג מה את אומרת. לא אומר שמישהו אחר אמר לך להגיד את הדברים שאמרת. לא אומר שזה מה שיגדיר את מי שאת מעכשיו ואילך. את מי שאת. היית כזו לפני שאמרת את מה שאמרת. ואת תמשיכי להיות כזו גם אחרי שישכחו אותך. להיפך. אמרת את מה שאמרת בגלל מי שאת. בגלל הזהות האישית שלך. ואל תתני לאף אחד/ת לערער את זה.

הייתי רוצה להגיד לך שזה שדברו עליך בכל רשת תקשורת שהיא, ואפילו עשו עליך קריקטורה בעיתון- לא אומר כלום. לא אומר שאלה 5 דקות התהילה שלך וזה עובר. את תצטרכי לנשום עמוק, ולהבין שהדברים שאמרת השפיעו על המון א/נשים מסביב. ותקבלי את זה שהדברים שאמרת כבר לא כל כך שלך. אבל זה לא אומר כלום. עשית שינוי בעולם. אם לטובה ואם לרעה. אבל עשית. וזה כבר לא שלך. זה של הסביבה ששמעה. תשארי עם האמת שלך. היא שלך.

הייתי רוצה להגיד לך שיכול להיות שיש כאלה שמחבקים אותך, ויכול להיות שיש כאלה שמדברים עליך רעה- אבל זה לא אומר כלום. ככה זה בחיים. יש שיאהבו אותך. יש שלא. ויש גם אלה שיגידו את זה בקול רם, בכתב ובכלל. תשארי נאמנה לעצמך. תבחרי את החברים שלך. תבדקי מי נשאר איתך בגלל הפרסום. מי מחבק אותך למרות הדברים. מי מקשיב ללבטים שלך. ומי הלך. זה שיעור מעולה לחיים.

הייתי רוצה להגיד לך שחשוב להיות קצת סקפטים וקצת חשדנים- זה חשוב. לא תמיד המבוגרים יודעים מה נכון ומה לא. לפעמים יתנו לך עצות, שלא תמיד יהיו נכונות לך. תעצרי. תבחני האם באמת זה נכון להתראיין עכשיו. ולאיזה ערוץ. ומה להגיד. וליד מי לשבת. תבחני מה לך נכון. מה *את* חושבת שנכון. בגיל 17 אמרת דברים שהתפרסמו ועשו כזה הד- וואלה, כנראה שיש לך יכולות. כנראה שאת יודעת מה נכון לך. לפעמים יש לאנשים אג'נדה והם ישתמשו בך. תבחני את עצמך. תבחני את האג'נדה. תבחני את הדרך.

הייתי רוצה להגיד לך שלא חשוב מה אומרים עליך- מה שחשוב זה מה שאת אומרת על עצמך. לא חשוב המילים. הציורים. הדימויים. ההתכתשויות. אל תקראי טוקבקים. לא תמיד צריך לקרוא את כל הכתבות. תגזרי. תשמרי. שימי במעטפה. וחכי 10 שנים. תחזרי לזה ממקום בוגר. עכשיו זה לא הזמן.

הייתי רוצה לחבק אותך. להגיד לך שזו תקופה מוזרה. שחשבת שהכל בשליטתך- אבל אז גילית שלא. הייתי רוצה להגיד לך לנשום עמוק. להנות מהדרך. הייתי רוצה לספר לך שבעוד 13 שנים מהיום- השם שלך כבר לא יגיד לאף אחד כלום. לא כי חלפו 5 דקות התהילה שלך. פשוט כי הגיע הזמן. ואת תנשמי לרווחה. ותמשיכי לרדוף צדק.

אילאיל קומיי. מאשימה  (בוצ'צו)

23 בינואר 2001, וואלה!

אודות אילאיל קומיי-דרור

משפטנית ובעלת תואר שני בלימודי מגדר מאוניברסיטת בר אילן. פמיניסטית ואקטיביסטית מגיל 14 ומאמינה בשינוי חברתי דרך ידע והבנה. שמתי לי למטרה- להנגיש את העולם המשפטי לקורא/ת הסביר/ה בהקשר הפמיניסטי היומיומי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה הלם קרב, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על לו היתה לי אחות גדולה

  1. נעה הגיב:

    כל פעם אני מגלה עליך דברים חדשים….
    האמת, הייתי בטוחה שזה הולך לכיוון אחר. אני חושבת שזה פרוייקט שיעניין אותך: http://a-letter-to-a-girl.blogspot.co.il/p/blog-page.html
    חיבוק גדול, נעה

  2. סיוון הגיב:

    אני חושבת שגם עליך הייתה קריקטורה בזמנו. אני לא זוכרת מה היה בה וגם לא מצאתי בעמוד הכתבות, אז אולי אני זוכרת לא נכון. ובכל מקרה, בהקשר לסוגיה, מבאס אותי בכל פעם מחדש איך השמאל או מייצגיו שוכחים פתאום שהם בכלל פמיניסטים כשקמה מנגד איזו אישה צעירה עם דעה. ופתאום זו לא הדעה שהם יוצאים נגדה, אלא הקיום שלה, המהות שלה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s