סיכום עבודת הפרקטיקום וקריאה לעשייה

לכבוד הקורא.ת הנעלם.ה ועלום.ת השם, שלום רב.

בימים אלה מציין "בלוג משלך" שנה וחצי של קיימות ברשת. 42 רשומות. 15 עמודים. 7 קטגוריות. 111 תגים. 295 תגובות. עשרות אלפי צפיות בישראל. כמה אלפי צפיות מארה"ב. כמה מאות צפיות באנגליה ומאות צפיות מכל מיני מדינות ברחבי הגלובוס, מדינות כמו בולגריה, גרמניה, שוויץ וצרפת, אבל גם ג'מאיקה, בוטסוואנה וויטנאם.

הבלוג, כשהוקם ביום האשה הבינלאומי 2012, החל כמעין יומן בו אני כותבת לאחרים דרך עצמי על החיים. על תובנות. על קריאה לשינוי. לפני שנה, בתחילת שנת הלימודים, הבלוג עבר שינוי, ועבר מכתיבה אישית לכלי לשינוי חברתי באופן מוצהר. כחלק מעבודת הפרקטיקום של התואר השני. לשנה. ואז נראה. ועכשיו הסתיימה השנה. ואני עושה מעין סיכום. שהוא בעצם המשך. שהוא בעצם קריאה לפעולה. השינויים שעברו על הבלוג השפיעו עלי רבות, על התפיסה שלי את עצמי, את הסביבה שלי ואת האקטיביזם שלי. הנושאים אליהם פניתי, והאקטיביזם שלי ששינה את כיוונו ואת סגנונו הפכו למרכזיים יותר ויותר בחיי האישיים. וכך לא רק אני השפעתי על הבלוג. הבלוג החל להשפיע עלי והיומיום הושפע מהבלוג.

אז תכתבו.

נדמה שאפשר לדבר על הבלוג כמרחב נשי בתוך מרחב אינטרנט פטריארכלי, מעין מרחב פרטי-ציבורי בתוך מרחב ציבורי. אנחנו חיים בעידן של תקשורת מקוונת- הצרכנים הם לא רק קוראים. הם פעילים. הם מגיבים. הם כותבים. המחשבים הפכו לכלים רבי עוצמה היכולים לספק לבעליהם יתרון פוליטי, ובכך הפך המחשב האישי למחשב פוליטי [האישי הוא הפוליטי].

לפי המחקרים, קשה למדוד את קהילת הבלוגרים ונמעניהם. אבל כנראה נשים צעירות הן קבוצת היוצרות של הבלוגים והקוראות בלוגים הגדולה ביותר. ועדיין, בישראל, הקהילה הבוגרת נשלטת על ידי אחוז גבוה של גברים כותבים. מסתבר, שנשים רבות מתייחסות לבלוג ככלי העצמה וככלי תקשורת חשוב המאפשר להגיע לציבור הרחב ולהעצים אחרות במתן קול לקול שלא נשמע. חייהן של הנשים הוא עדין הסיפור שלא מסופר בתקשורת של היום.

אז תכתבו. מהמקום האישי.

בלוג הוא חלק מהבלוגוספירה (קהילת בלוגים ברשת), והכתיבה בו מהווה חלק באקטיביזם חברתי בנושאים שונים. עצם הכתיבה עצמה בבלוג היא פעילות פוליטית, והתהליך שעובר האדם במהלך הכתיבה גם הוא מהווה אקטיביזם בפני עצמו.

היום אני מסכמת שנה של פעילות אקטיביסטית סייברפמיניסטית. מילים מפוצצות שבעצם אומרות- עשייה חברתית פמיניסטית ברשת. אני יודעת לקרוא לזה בשם, כי סיימתי עכשיו לכתוב על זה עבודה מסכמת לתואר. יש לזה הרבה אספקטים תיאורטיים. מחקרים. מילים גבוהות בלטינית. אבל בעצם זוהי קריאה לכותבות ולאקטיביסטיות באשר הן- אני פונה אליכן. אני פונה אליכן וקוראת לכן לכתוב. להקים בלוג. ולכתוב.

אז תכתבו. מהמקום האישי. בנושאים אישיים.

בלוג הוא למעשה "דיבור בפרהסיה", כדבריו של פוקו. הוא מתייחס למונח פרהסיה, שבמובנה המקורי משמעותה היה דיבור אמת, ומונה את המאפיינים לפרהסיה: דיבור ביקורתי המסב סכנה מסוימת (גם אם לא קיומית) לדובר והדיבור תמיד יהיה ביקורתי כשהדובר בהכרח קטן מהכוח שיש לנמעניו. באמצעות הדיבור בפרהסיה האזרח מממש את חובתו האזרחית אך עם זאת, יש את הסיכון שיאבד את מעמדו האזרחי מרגע שמממש את חובתו זו. הפרהסיה היא למעשה ביקורת וקריאה לשינוי דבר מה אצל הנמען. היכולת לדיבור בפרהסיה היא המבדילה בין אזרח לעבד.

אני קוראת לכן לדבר בפהרסיה ולא לשתוק. למרות הפחדים. לורד אמרה שגם השתיקה לא מתחייבת להבטיח את שלומו של השותק. יכולים אנשים לשתוק ולראות את העולם קמל מול עיניהם, ועדיין לפחד. הרי כל הפחדים המלווים אותנו בהיחשפות- כבר עברו עלינו כששתקנו, אז עדיף שנדבר.

אז תכתבו. מהמקום האישי. בנושאים אישיים. בנושאים פוליטיים.

מעבר לכוח שיש לבלוגים בכתיבה אל הנמען, יש לבלוג את האפשרות לקבץ אנשים לפעולה משותפת, ולשמש כשליח למאבק חוץ-רשת לשינוי חברתי. אם בעבר נפגשו אנשים בצומת רחובות והרימו שלטים, היום שולחים אנשים אחד לשני את הכתוב בבלוג, דנים על הנושאים העולים בו בתגובות השונות ואף קוראים למעצבי מדיניות לפעול לשינוי עוולות כאלו ואחרות מבלי לצאת מהבית.

לאור סגנון הכתיבה הפלואידי של נשים, כך גם הקטגוריות של בלוגים לא כל כך דיכוטומיות ורוב הבלוגים נוטים לא להתרכז בנושא אחד באופן אקסקלוסיבי. מרבית הבלוגים הנשיים הם בלוגים אישיים הנכתבים מנקודת מבט ונסיון אישי, כך שגם אם הנושא הוא פוליטי הקישור יעשה לניסיון החיים האישי של הכותבת.

בלוגים יכולים לנוע מבלוגים שמטרתן להנגיש מידע וקישורים לבלוגים אחרים, ובלוגים שמטרתן השמעת קול שלא נשמע ועד כדי בלוגים שחושפים את התרבות והחוק בכל הנוגע למעשים כנגד נשים, ובכך לא רק מציתים דיון ציבורי, אלא גם מספקים תמיכה אקטיביסטית במתן ידע לרפורמה חוקית במדינה.

אז תכתבו. מהמקום האישי. בנושאים אישיים. בנושאים פוליטיים. בכל קטגוריה שיש לכן.

ונכון. זה לא הולך להיות קל. הכתיבה לקהל אנונימי מקשה על צורת הכתיבה ומעלה ומציפה דילמות רבות. שאלת האישי הוא הפוליטי עולה במובנים רבים במהלך ניהול בלוג, בצורות שונות, בשאלת הגדרת האישי ושאלת הגדרת הפוליטי.

השאלות הן חלק מהעשייה. ההתלבטויות הן חלק מהאקטיביזם. כל פוסט חדש מעלה תהיה נוספת. היומיום מעלה שאלות שנעים להעלות על הכתב ולפרסם בבלוג. ואז התגובות מעוררות מחשבה שנעים להסתובב איתה במהלך היום שאחרי. זה לא משנה איזה פמיניזם את מביאה איתך. ולא משנה אם את תמיד מחזיקה את אותו קול פמיניסטי. לפעמים יש לדברים גוון מגל כזה או אחר בפמיניזם, לפעמים המונחים הם יותר רדיקליים או ליברליים. זה לא משנה. העיקר לכתוב. לקרוא. להגיב. לשנות.

לורד אמרה:

"I have come to believe over and over again that what is most important to me must be spoken, made verbal and shared, even at the risk of having it bruised or misunderstood"

עם הזמן הבנתי, שלמרות הכל, והסכנות הטמונות בכתיבה, על הדברים שחשובים לי, עלי להיאבק ולהמשיך להגיד אותם בקול רם. בכתב רם. אני מזמינה אתכן להצטרף. בכל דרך שתמצאו לנכון.

אז תכתבו. מהמקום האישי. בנושאים אישיים. בנושאים פוליטיים. בכל קטגוריה שיש לכן. תכתבו.

אודות אילאיל קומיי-דרור

משפטנית ובעלת תואר שני בלימודי מגדר מאוניברסיטת בר אילן. פמיניסטית ואקטיביסטית מגיל 14 ומאמינה בשינוי חברתי דרך ידע והבנה. שמתי לי למטרה- להנגיש את העולם המשפטי לקורא/ת הסביר/ה בהקשר הפמיניסטי היומיומי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה חקיקה, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על סיכום עבודת הפרקטיקום וקריאה לעשייה

  1. שגית הגיב:

    אילאיל זה עובד, את בהחלט מעוררת השראה עם הבלוג שלך ונותנת תחושה מרעננת שגם אם הכל כבר נאמר, חשוב לחזור ולהיזכר, לצטט, לתת פרשנות שוב ושוב לדברים.

  2. התחברתי מאוד לטקסט, תודה. הוא מתחבר בול לעשייה שלי.
    שיתפתי אותו בדף הפייסבוק של האתר שלי "נשים מדברות אמהות"

  3. תקועה במעגל הגיב:

    כמה נכון…
    אולי תתענייני בבלוג שלי, שבהחלט הפך להיות חדר משלי,
    שהוא אישי אבל מתכוון ושואף להיות גם חברתי, להגביר מודעות, לשנות עמדות.
    אשמח לגלות אותך בין הקוראים שלי
    http://www.stuckincircle.blogspot.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s