מתגעגעת אליך, שומרוני יקר

** לא יודעת אם טריגר. אבל פוסט עצוב. קצר. עם המון אהבה וגעגוע **

לפני שש שנים היה מזג אוויר מוזר. כמו השנה. פתאום אחרי הקיץ ירדו גשמים. ופתאום היה שיטפון נוראי. ופתאום הוא כבר איננו. חבר טוב. איש טוב. איש עם מעשים טובים. שבא להציל אנשים טובים. והלך.
כל פעם שאני שומעת את השיר הזה אני חושבת עליך. חבר יקר. מנסה לא להתעצב עוד. כי הלכת. כמו ציפור לדרור. חיית את חייך והלכת. לחופשי.

על הלוח שעם ליד דלת הכניסה של הבית יש לי פתק שקיבלתי באחד הטיולי אזכרה שלך. זהו פתק מושקע- יותר כמו סימניה. מצד אחד יש תמונה- אתה מסתכל עלי שמח ומאושר באחד מהטיולים. מצד שני יש טבלה- טבלת המעשים הטובים שלך.

יש חוק אחד, בכל החוקים הישראלים, שמחייב אנשים להיות אנשים טובים. חוק שהכרנו עוד כשהיינו ילדים- אז קראו לזה "צריך לבוא לעזרת חבר". היום החוק נקרא כך ממשפט ממסכת סנהדרין- לא תעמוד על דם רעך, התשנ"ח-1998. החוק קצר. מאוד קצר. כמו טבלה של מעשים טובים. סעיף 1(א) לחוק מכיל בתוכו את כל החוק- "חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו, עקב אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, כאשר לאל-ידו להושיט את העזרה, מבלי להסתכן או לסכן את זולתו." במילים אחרות- צריך לבוא לעזרת חבר. 

ביום שישי היה טיול אזכרה לאיש המקסים הזה. לחבר היקר שלי. לא יכולתי ללכת, כי באותו היום חברה טובה (ואהובה ויקרה) התחתנה עם בן זוגה המקסים. לטיול לא הגענו, אבל הזכרון והאזכור שלו היו שם. איתנו. בן הזוג הנהדר שלי אמר לי באותו ערב, שהוא אפילו נתן שוקולד למאבטח. כמו בטבלת מעשים טובים. התרגשתי.

אז אם אפשר לקחת את החוק הקיים, וטיפה להכניס בו תוכן- אם לרגע אני ארשה לעצמי להיות השר(ה) המתקן(ת) תקנות לעניין. להלן טבלת המעשים הטובים. כפי שניתנו לי לפני כמה שנים בטיול אזכרה לזכרו:

  1. להביא זר פרחים ביום שישי למשהו אהוב
  2. לתת מטבעות של כמה שקלים למקבץ נדבות שעומד בצומת
  3. להזמין לקפה אדם שצריך חברה
  4. לעשות מעשה שישמור על איכות הסביבה
  5. לעזור לאדם מבוגר
  6. להביא משהו מתוק לאדם זר שעובד כשומר וזקוק למעט תשומת לב
  7. לשתול צמח באדמת הארץ
  8. לעשות טיול בארץ ישראל
  9. להתנדב במקום כלשהו
  10. לשים בהפתעה גמד בחצר של אדם קרוב כדי שלא ירגיש לבד
  11. לבקש סליחה ממשהו שפגענו בו

לפני חודש ציינתי את יום ההולדת שלו. אני מעדיפה לציין ימי הולדת. מעדיפה לזכור אותו בחייו. ולא ברגעי התופת והבלאגן. בדברים שהוא היה עושה. בדברים שהיה אומר. בדברים שגרם לי לעשות. ולמרות שאני לא אוהבת בתי קברות. ומעדיפה ימי הולדת. השנה הלכתי במיוחד לקבר (המאוד מיוחד) של חבר שלי. רציתי להפגיש אותו עם הקטנה שלי. בפעם הראשונה. וקראתי שוב את ההקדשה שכתובה לו על הקבר, וזה נחקק בי שוב. באמת יותר מזה אנחנו לא צריכים.

"את הגשם תן רק בעיתו,
ובאביב פזר לנו פרחים,
ותן שיחזור שוב לביתו,
יותר מזה אנחנו לא צריכים."

(שלמה ארצי)

אודות אילאיל קומיי-דרור

משפטנית ובעלת תואר שני בלימודי מגדר מאוניברסיטת בר אילן. פמיניסטית ואקטיביסטית מגיל 14 ומאמינה בשינוי חברתי דרך ידע והבנה. שמתי לי למטרה- להנגיש את העולם המשפטי לקורא/ת הסביר/ה בהקשר הפמיניסטי היומיומי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה חקיקה, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על מתגעגעת אליך, שומרוני יקר

  1. comayz הגיב:

    יותר מזה אנחנו לא צריכים

    אוהב ושולח חיבוק אBא

    בתודה
    צביקה קומיי
    Zvika@Comay.com
    0522-888486
    קיבוץ רביבים

  2. אנה הגיב:

    זה נראה כאילו תמיד האנשים הכי טובים הם אלה שהולכים קודם. חיבוק.

  3. צורית גל הגיב:

    "לא יהיה ניצחון של האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך, עלינו להגביר את האור" ( א. ד. גורדון)
    נראה לי שהציטוט הזה מסכם את הוויתו….
    עניין הגעגוע מופלא – יש בכוחו לשמר זכרונות חיים ופועמים, לא משנה כמה זמן עובר. זה מפעים אותי כל פעם מחדש!
    שנזכה להמשיך להתגעגע מתוך שימור תורת חייו!
    יהי זכרו ברוך!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s