אספת פועלות בחצר

היום האחד במאי. יצא שילוב מענין (ובטח שלא מתוכנן) של מבחני ההסמכה של לשכת עורכי הדין ביום הזה. מעין הומור פנימי שכזה- השילוב בין אלה המבקשיםות להשתלב בשוק העבודה ובין יום המוקדש במיוחד להם.ן ולא. לא זה המקום להתווכח על מקומם של עורכי.ות הדין בחברה. בעולם. על היתרונות שלהןם. החסרונות שלהםן. האופי שלהןם. הםן פועלים.ות. עובדות.ים. ואם לרגע נעצור מתחושת הציניות העולה. הםן גם חלק מארגון פועלים. (גילדה ככל שתהיה).

הזמנה לאירועי אחד במאי

הזמנה לאירועי אחד במאי

אז לכבוד חג הפועלים.ות- אני מזמינה אסיפת פועלות.ים. בחצר האינטרנט של המאה ה21. ולדבר על ערך החג. ולברר את מצב הפועלים. או אולי הפועלות. ובני הזוג שלהן.

מדינה כמו שלנו מלאה בחוקים שתפקידם להגן על העובדים והפועלים במדינה. הרבה מהחוקים משפיעים מאוד על נשים. הרבה מאוד. אבל רק חוק אחד מתייחס אלינו בצורה מפורשת- חוק עבודת נשים שמחובק על ידי המון תקנות רלוונטיות. זה מרגיש קצת מתנשא ומרגיז. חוק שלם שמדבר על עבודת נשים, בנפרד מעבודת גברים. מצד שני. טוב שיש את החוק הזה. לבינתיים (עד שתבוא המשיח, או עד שיגיע שוויון בין המגדרים- הראשון מבין השניים) אנחנו צריכות קצת הגנה בעולם התעסוקה. רק להיות מודעים שההגנה הזאת היא לפעמים חיבוק דב.

מענין שהחוק מתייחס כמעט רק לאשה בתפקידה כאמא. הוא מדבר על הפוריות שלה (ועל תפקידים ומקצועות שהיא מנועה מלעבוד בהם). הוא מדבר על ההריון שלה. על חופשת הלידה שלה (למרות שהוא מזכיר גם את האפשרות לחופשת לידה שלו. של האבא.) על תקופת ההנקה שלה. על אם פונדקאית. על אם לתאומים. על אשה שהפילה את עוברה. על פיטורי אשה בהריון. בקיצור- על אשה ופוריותה. אה. ויש גם סעיף שמדבר על תנאים לעבודת לילה של אשה. לא בטוחה אם בגלל פטרנליזם על אשה חסרת הגנה בשעות הלילה. או בגלל פטרנליזם על אשה כאם.

יש המון מכבסת מילים בענין הזה. חופשת לידה היא לא חופשה. משרת אם היא לא רק לאם. יש הרבה שאלות על אם פונקאית כאם. ועוד לא התחלתי לדבר על אמא שמתנדבת למילואים. או על אבא שלוקח חופשת לידה. ויש גם המון שאלות. האם החוק הזה הוא לטובתי כאם או לרעתי כאשה. ומה הוא עושה לבן הזוג שלי בתפקידו במשפחה. בזוגיות. כהורה.

החוק מלא בסעיפים. למשל סעיף 7(ה)(1) לחוק מציין כי אם אשה בהריון ועליה ללכת לבדיקות שגרתיות עקב ההריון- היא זכאית לקבל את הימים האלה כימי עבודה- אם היא עובדת משרה מלאה אז יש לה 40 ימים כאלה במהלך ההריון, ואם היא עובדת עד 4 שעות ביום- אז יש לה 20 ימים כאלה במהלך ההריון.

יש גם את סעיף 6(ח) שמדבר על גבר שלוקח חופשת לידה ומתחלק עם זוגתו (וגם אז.. רק אחרי 6 שבועות מהלידה. רק אם היא הצהירה שהיא מסכימה בכתב. ורק אם היא חזרה לעבוד). אבל הוא לא יוכל לקחת יותר מ7 שבועות (סך כל חופשות הלידה של שניהם לא יעלה על חופשת הלידה שהאמא היתה זכאית לה מלכתחילה). ודמי הלידה שמקבלים על הלידה- תקבל האמא. רק היא. הוא לא יכול לקבל אליו. מענין לא?! (אם הוא יהיה בחופשת לידה יותר מ21 יום הוא יקבל דמי לידה לפי המשכורת שלו לפני הלידה. אחרת זה יהיה כמו של האם בלבד).

היה יותר קל למצוא תמונת חיל עם כלבלבים

אה. ואיזה יופי. אסור לקרוא לאיש למילואים במשך 30 יום לאחר הלידה. סליחה?! לא מספיק. צריך להשוות את זה לתקופת חופשת הלידה. או לפחות ל6 השבועות שמחיבים את האשה לקחת בחופשת הלידה. ולו רק בגלל ההגיון שעומד מאחורי החיוב של האשה לקחת את החופשה. הרי אם אני חייבת להיות בבית 6 שבועות בגלל הבריאות. אז אני צריכה עזרה עם העולל הקטן. ובטח לא שבן הזוג שלי ירוץ בג'בלאות. במיוחד אם יש לנו יותר מילד אחד (או נגיד.. גם כלב). וגם חשוב לציין את העובדה המעניינת בעיני שכשכבר מדברים על הריון  ועל גברים- אז מדברים על המילואים של האיש.

העולם הזה מורכב. אנחנו כפועלות. כעובדות. אנחנו מפסידות לא מעט מכל זה. בדורות האחרונות חונכנו להצליח בחיים המקצועיים. לשאוף גבוה. שאנחנו יכולות בדיוק כמו הגברים. רק ששכחו להגיד שזה רק עד ההריון. אז הדברים מתחילים להשתנות. הפערים מתחילים להתגלות. לא משנה כמה נהיה זוג שוויוני. החברה מתערבת. ולא תמיד לטובה.

השיקולים הכלכליים מתחילים להתערבב עם שיקולי קריירה ושוויוניות במשפחה. ומי שמפסידה מזה בסוף- זו האשה. אני לא אומרת שהחוקים האלה רעים. ממש ממש לא. הם טובים. לפעמים. לנשים מסוימות. טוב- לפחות נגיד שהיתה כוונה טובה כשחוקקו אותם. אבל צריך לבחון מחדש. את הטרמינולוגיה. את ההשלכות הנוראיות שזה עושה. למרות שעדיין. אני מסכימה בהחלט שיש מקום לפטרנליזם. אבל עם שכל.

הסעיף שמדבר על חופשת הלידה חייב להשתנות. מכריחים אותי להשאר בבית  לפחות שישה שבועות אחרי לידה כי הגוף שלי עבר עכשיו טלטלה בריאותית/ נפשית/ פיזית? מצוין. פטרנליזם מעולה. אבל שיאפשרו לבן הזוג שלי לקחת את חופשת הלידה שלו באותה תקופה. ששת השבועות הראשונים של חופשת הלידה צריכים להפוך להיות ה6 שבועות שבן הזוג יכול לקחת חופשת לידה. וליולדת יש חובה לקחת חופשת מחלה. אחרי 6 שבועות היא יכולה להחליט אם להשאר בבית עם הילד/ה שלה. ולקחת חופשת לידה. או לחזור לעבודה ושבן הזוג שלה יקח חופשת לידה. הרבה יותר הגיוני. תשאלו כל זוג בחודש הראשון שאחרי הלידה. (או "הוריקן" כמו שחברה שלי היטיבה לקרוא לתקופה הזאת).

משרת אם זה משהו שחייב להשתנות. היום אם אב רוצה להיות מוגדר כעובד במשרת אב, הוא צריך להוכיח כל כך הרבה דברים, ולהראות שזוגתו לא מתפקדת כאם. כלומר. לפי ההגדרות החברתיות שלה. שהיא לא אוספת מהגן, מכינה ארוחות צהריים ומשכיבה לישון. כלומר, הוא צריך להראות שהיא עובדת במשרה מלאה.  ואת כל זה להחתים נוטריון. עם טפסים. ולהצהיר. וביורוקרטיה. אותי לא שאלו בעבודה מה בן הזוג שלי עושה כשראו שיש לי ילדה מתחת לגיל שנה. ישר הגדירו אותי כעובדת במשרת אם. זה צריך להיות משרת הורה, ושאחד (או אפילו רחמנא לצלן שני) ההורים יצהיר שהוא ההורה המטפל. ולא כמו שהיום אם יכולה להיות במשרת אם ולא משנה מה עושה האב למחייתו. אבל אב לא יכול להיות משרת אב אם זוגתו סטודנטית. או לא עובדת במשרה מלאה.

תפיסת האשה כעובדת זה משהו שחייב להשתנות. אני גם אשה. גם אמא. גם בת זוג. אני יכולה לרצות להצליח בכל אחד מהם. אני רק אשמח לקצת עזרה מהחברה. ולא לחוקים מעכבים. מי יודע. אולי זה אפילו יגרום לשוויון בעולם העבודה.

ולכל עורכות הדין החדשות שיצטרפו למאגר ממש בעוד רגע. בהצלחה במבחנים. בהצלחה כנשים עובדות. ובהצלחה בנסיון להפוך את דיני העבודה לקצת יותר. החוק כבר לא כל כך מספיק.

אודות אילאיל קומיי-דרור

משפטנית ובעלת תואר שני בלימודי מגדר מאוניברסיטת בר אילן. פמיניסטית ואקטיביסטית מגיל 14 ומאמינה בשינוי חברתי דרך ידע והבנה. שמתי לי למטרה- להנגיש את העולם המשפטי לקורא/ת הסביר/ה בהקשר הפמיניסטי היומיומי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה הריון, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על אספת פועלות בחצר

  1. עדי גריידי-אשכנזי הגיב:

    בדיוק. תודה, טוב לדעת שאני לא לבד בתחושה שהכל היה אפשרי ושוויון עד שהחלטתי להיות אימא. וטוב שיש משפטניות פמיניסטיות, כי נשמע שצריך להחליף את "חוק עבודת נשים" ל"חוק עבודת הורים". יהיו סעיפים שקשורים לתפקודים ביולוגיים של נשים – טיפולי פריון, הנקה, החלמה מלידה, בדיקות בהריון (שלא יזיק שינתנו גם לסטודנטיות או מי שעובדות בכל משרה שאיננה "משרה מלאה במשרד") וכדומה, וסעיפים שרלוונטיים להורים באשר הם (ביולוגים, מאמצים, מכל מגדר שהוא).

    • איך לדעתך הבדיקות יבואו לידי ביטוי בקרב סטודנטיות?

      • עדי גריידי-אשכנזי הגיב:

        יש לזה שני היבטים: מי שסטודנטית במשרה מלאה, צריך לאפשר לה להעדר משיעורים, במסגרת הסביר, לצורך בדיקות, אבל זה אולי לא רלוונטי לחוקי עבודה. מה שכן רלוונטי לחוקי עבודה הוא שיש לא מעט נשים בגיל הרלוונטי שלומדות חלק מהזמן ולכן עובדות במשרה חלקית או בכמה משרות חלקיות (מצב לא נדיר בקרב סטודנטיות). ההנחה של החוק, המתייחס רק למשרה מלאה או למשרה חלקית יחידה ויומיומית, היא שאם את לא עובדת במשרה מלאה את יכולה ללכת לבדיקות בזמנך החופשי. אבל ההנחה הזו לא בהכרח נכונה- למשל, עבור עובדות שעתיות שמנצלות את שאר הזמן לעבוד עבודה שעתית במקום אחר, או ללמוד.

  2. אור שפירא הגיב:

    עוד הפלייה (לטעמי לרעה) שקיימת זה בתחום מעונות תינוקות, הידעת: ההנחות הניתנות להורים מותנות בעבודה האישה (כלומר, הגבר יכול לשבת מובטל בבית ועדיין יתקבלו ההנחות של משרד התמ"ת)
    מה שאמרו לי כתשובה למדוע יש הפליה כזו זה שהמטרה של ההנחות זה לעודד את הנשים לצאת לעבוד. סליחה, והוא לא צריך לעבוד? אם האישה בבית אז היא יכולה לשמור על התינוק ואם הוא מובטל אז הוא לא?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s