לכל איש יש שם.. ומה עם האתר שלי?

אחד הדברים המדהימים בפמיניזם (בעיני) הוא השיום- מתן השם לתופעות ודברים. שם מקנה מקום. מאפשר התיחסות. מאפשר צמיחה. זיהוי העוול על ידי מתן שם (Naming) מאפשר את השלב הבא של הדברים- את הBlaming (מציאת האשם לאותו עוול..) ואז כמובן את הClaiming (תביעה לסעד- לפיצוי). [לפי מודל הNaming-Blaming-Claiming של פלסטינר, אייבל וסאראט]. אותו שיום מאפשר יציאה לרחובות. מאפשר קיום שיח של נשים מסביב לשולחן על עוולות משותפות. מאפשר קבוצות פייסבוק שונות. מאפשר צמיחה ושינוי. בניה והבניה חברתית אחרת. מאפשר את כתיבת הבלוג הזה ממש.

זכיתי לקרוא בשם עד היום ארבע פעמים. במחשבה לאחור אני חושבת שתמיד חיפשתי מקורות שיתנו לי השראה למתן השם. המקורות השתנו עם השנים. לעתים היו אלה החברים והאנשים שסבבו אותי ולפעמים היו אלה הסרטים והספרים שהעסיקו אותי. ומעולם לא עשיתי זאת לבד. יש המון כוח במתן שם. בין אם זה חפץ, חיה או אדם. ועכשיו ניתנה לי האפשרות לעשות זאת שוב. ואני צריכה עזרה.

פעם ראשונה הייתי כל כך קטנה שכל מה שאני יודעת נובע מסיפורים של ההורים. היתה זו הבובה שלי. המקור שממנה הבובה הגיעה שימש לי כמקור והשראה לשם. קראתי לה בשמה של מי שהביאה לי את אותה הבובה. בובה אהובה שסיימה את תפקידה ונפרדה ממני בעצב רב כשהחלה להתפרק.

פעם שניה הייתי בת 5 בערך. אני זוכרת את היום שהוא הגיע. היה זה חורף וחבר של אבא מצא אותו מתחת למכונית שלנו מתחבא מהגשם. גור קטן וחמוד.. היה זה הכלב שלי, שעם השנים הפך לחבר הכי טוב שלי, עד שמת בגיל מבוגר. חשבנו על שם. אמרו לי לראות מה האופי שלו, או מה המאפיינים שלו. ואז לחפש במקורות. הוא היה בצבעים שחור ולבן. הוא היה קטן. ואני בזמנו אהבתי את הסדרה טאו-טאו. מתבקש, לא?! הוא החזיק בשם הזה כמעט 10 שנים.

פעם שלישית היה כשהחלטנו למסד את הזוגיות שלנו ולהפוך למשפחה. אז חיפשנו שם למשפחה שלנו. זה היה מורכב יותר. דווקא מסיבות משפחתיות וחברתיות. וחיפשנו. פתחנו ספרים. שאלנו חברים. ניסינו לחבר שמות משפחה לכדי מילה אחת. חשבנו להמציא מילה שלא קיימת. אבל הבחירה עצמה היתה והרגישה כל כך פשוטה.  הפירוש בעברית של שם המשפחה שלו זה "ציפור" ושלי זה "חופש". דרור היא ציפור חופש. וכך זה נולד. פשוט. אהוב. משותף. ואפילו זכינו בשלט כניסה לבית. משפחת דרור.

פעם רביעית ואחרונה היתה ממש עכשיו. כשהחלטנו לקרוא לבת שלנו בשם. איך מחליטים דבר כזה? התחלנו עם הומור- זה תמיד עוזר לי. היא נולדה בחודש תמוז, אז הצעתי טוטו. כמחווה. חייכנו והוחלט שלא. עם שם משפחה כמו דרור, חיפשנו שם שיבטא חיבור לקרקע, למשפחה ולמציאות. חיפשנו במקורות ולבסוף מצאנו שם (שמופיע גם בתהילים) ושם שני (לפי הניקוד שמופיע בשיר השירים). שמה מסמל בעינינו חיבור מודע בין מה שהיה קודם ומה שמתקדם עכשיו. כששני הפנים הללו מתקיימים ומקבלים מקום ומשמעות. כך יש לה גם שורשים וגם כנפיים. נתנו לה את שמה בעליה לתורה כשהיתה בת שמונה ימים. ככה- קבל עם ועדה. היה מרגש.

ועכשיו אני עומדת מול דבר חדש שהקמתי. לפני חמישה חודשים נולד הבלוג-אתר הזה שלי. מסיבות שונות שגרמו ודחפו אותי לכך ולכיוונים שונים שזה הלך והתפתח. גדלתי בזכות האתר הזה. התפתחתי. דברתי עם עצמי של פעם. דברתי עם עצמי של היום. נזכרתי והזהרתי. חוויתי ולמדתי. הכרתי ופגשתי. הרבה מאוד קרה בכל כך מעט זמן. וזכיתי. בהרבה מאוד זכיתי. זכיתי בין היתר בשתי נשמות יקרות ששאלו אותי בשבועיים האחרונים איך קוראים לבלוג-אתר שלי, כי הן רוצות לפרסם אותו ולא יודעות תחת איזה שם. או תחת איזה תמונה. ("כי השקיעה כבר לא מתאימה").

בכל פעם שעמדה לי הזכות לקרוא בשם עמדו סביבי אהובים יקרים ועזרו לי במלאכה המורכבת. ועכשיו אני מרגישה שצריך לפנות אליכם/ן לקוראים ולקוראות של המילים שלי. למגיבים השונים. לחושבים ולחושבות שמעלות בפני הארות שונות בכל שבוע ובכל פוסט. יש תפיסה שאומרת ששינוי מגיע לא רק מלמעלה אלא גם מהשטח- צומח מלמטה. פוליטיקה מלמטה. הרבה מהשינוי הפמיניסטי לאורך השנים צמח מהנשים השונות החיות בחברה ולא מהפוליטיקאים/ות בשלטון. מלמטה למעלה. מהעושות. מהפעילות. לאתר שלי יש חיים משל עצמו בעולם האינטרנטי שבו אנו חיים. על כן אני פונה אליכם/ן.

אשמח לעזרתכם/ן. הבלוג-אתר שלי מחפש שם. אנא עזרו לו למצוא אחד.

—–

עורכת ומוסיפה ב15.11.2012- אחרי מחשבות רבות. מצאתי שם. ותודה לאלה שאני עומדת על כתפיהן בתהליך. פעם היה צורך ב"חדר משלך" לפי וירג'יניה וולף. היום העולם גדול יותר. מורכב יותר. מאתגר יותר. היום יש עוד מדיות. יש עוד מקומות. היום צריך "בלוג משלך". וזה בדיוק מה שיש לי.

אודות אילאיל קומיי-דרור

משפטנית ובעלת תואר שני בלימודי מגדר מאוניברסיטת בר אילן. פמיניסטית ואקטיביסטית מגיל 14 ומאמינה בשינוי חברתי דרך ידע והבנה. שמתי לי למטרה- להנגיש את העולם המשפטי לקורא/ת הסביר/ה בהקשר הפמיניסטי היומיומי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה חקיקה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על לכל איש יש שם.. ומה עם האתר שלי?

  1. תמיר הגיב:

    נשימ-ה

  2. אור שפירא הגיב:

    מה הבעיה ב"אילאיל קומיי-דרור", הרי זה נושא הבלוג ובדמות זו הבלוג עוסק, לא?
    אני חושבת שכל הצעה של מישהו שנמצא מחוץ למוח והלב שלך לא יתאים, זה משהו שבא ממך ואם אין מילה, שניים שלוש לבטא את תמצית חייך עדיף פשוט להשאיר את השם.
    לבלוג שלי (הלא פעיל בעליל) נתתי את השם "מתחילה להבין מה קורה סביבה" אני חושבת שבמקום מסויים הוא מבטא אותי בכל מיני הבטים. כשפתחתי בלוג באתר 'צו פיוס' קראתי לו 'בין שאלה לתשובה'. בכלל חשוב לי לבטא בשמות של מקומות כאלה באינטרנט את עצם שאילת השאלות ותהיית התהיות. זה המהות שלי.
    תנסי לחשוב באיזה מקום הבלוג הזה מבטא אותך, איזה חלק בך בא לידי ביטוי. מה את רוצה לבטא בשם שתתני לבלוג, ואז הגולשים יוכלו יותר להציע דברים רלוונטיים.
    אין כל פסול בלהשאיר את השם שלך כשם הבלוג.

  3. דני הגיב:

    הי, הפייסבוק של יאיר הביא אותי לכאן

    הערה מענינת על תפקידו המרכזי של השיום בביקורת חברתית (ואולי בדגש על הפמיניסטית).
    מבלי לבטל את הדברים, פן נוסף של אותו תהליך שיום אינטנסיבי:
    הוא מאפשר התבצרות מאחורי חומה מושגית.
    – הוא כמעט פותר מדיון (לא דיון פנימי, אלא דיון כזה שיש בו ויכוח ועימות עם מתנגדים). הדיון מתבצע בשפה הפנימית שנוצרה, ומי שלא משתייך למועדון האידאולוגי, ממילא לא דובר את השפה ולא משתתף בדיון.
    – הוא מקנה ארשת מדעית-אובייקטיבית לכל טענה שתיאמר, מרגע שיומה בשם עם צליל אקדמי עסיסי, ופותר מהצורך בכל ביסוס נוסף.
    – הוא דוחק את הפמיניזם לתוך חומות האקדמיה, וממדר בכך ציבורים רחבים מהשפעותיו.
    אני לא חושב שאפשר לוותר על שיום. שינוי – כלשהו, מתחיל מהתובננות ואבחנה של המצב הקיים, ותהליך כזה דורש המשגה. אני מוצא אבל שנעשה שימוש לרעה, די מאסיבי, בפרקטיקה הזו.

    • מענין מה שאתה אומר. וזה בהחלט סיכון מסוים מרגע שנותנים למשהו שם. אבל מרגיש לי שבגלל שכרגע להרבה דברים אין שם, חייבים לעבור את הדרך הזו. הפרקטיקה והאקדמיה עובדים יחד, בעיקר בפמיניזם. מסכימה שצריך לוודא שזה לא ממדר ומדיר. מסכימה בהחלט.

  4. פינגבאק: מוות ושתיקה « האחות הגדולה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s