לקרוא את תשעה באב בעיניים חילוניות..

נהוג בתשעה באב שלא ללמוד תורה. אפשר לקרוא את מגילת איכה. אפשר לראות סרטי שואה. אפשר ללמוד על האלימות הנוראית כלפי נשים בהיסטוריה במלחמות בין שבטים ובכלל בעולם. אנחנו היינו עייפים ומותשים, אז כשחברה הציעה שנלמד יחד משהו סמלי, הסכמנו בשמחה. ישבנו ולמדנו על צום. ישבנו שניים שצמים בתשעה באב, ואחת שבדיוק מזגה לעצמה כוס מים לפני שהתיישבנו. ישבנו ולמדנו על צום. ואם צום, אז יום כיפור. אז למדנו את ישעיה (פרק נח)- חלק מההפטרה של יום כיפור.

אפשר להבין את כל זה מהרבה הסתכלויות. הרבה עיניים. דברנו על המחאה החברתית. דברנו על תפקיד המדינה לעומת הארגונים השונים הנותנים מענה. דברנו גם על איזה כיף לארח בצום- זה מאוד חסכוני למארחים. אבל מה שהכי תפס אותי היה האמירה של אותו נביא (ישעיה שמו). הוא קורא לעם וכועס עליהם. על מה? על מה שהיום נעשה בכל בית דתי. בכל בית שמאלני. בכל בית פמיניסטי. בכל שיח טבעוני. בכל שיח אידאולוגי.

ג לָמָּה צַּמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ, עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ וְלֹא תֵדָע; הֵן בְּיוֹם צֹמְכֶם תִּמְצְאוּ-חֵפֶץ, וְכָל-עַצְּבֵיכֶם תִּנְגֹּשׂוּ. 

העם מתמרמר. הרי צמנו. התענינו. ואתה לא ראית. לא הגבת. לא נתת מענה. וזאת למה? אומר ישעיה- כל זה בגלל שעשיתם את כל זה לא נכון. צמתם והפכתם את הצום לעיקר. שכחתם את העיקר. שכחתם את המטרה שעומדת מאחורי כל זה. אין מקום לשבת ולהשוות בין אדם לאדם- מי צם יותר חזק. מי גם עשה תענית דיבור. מי גם לבש שק. מי החמיר. מי החמיר יותר. מי פמיניסט יותר. מי הקפיד יותר על ההלכה האחרונה שניתנה בפורום הטבעוני..

נראה כאילו הנביא אומר- חברים יקרים. התבלבלתם. אמרתי לכם לצום כדי שתהיו אנשים טובים יותר. כדי שנהיה חברה בריאה ומתוקנת יותר. הצום הוא לא העיקר. העיקר היה כדי שתראו ותבינו את הקושי שיש לאלה הלכודים. שתרגישו את רעבם של העניים. את הקושי של אלה שאין להם מלבוש ובית. הייתם אמורים לצום כדי להרגיש את כל זה ואז ללכת ולשחרר את העבדים והחיות. ללכת להאכיל את העניים ולתת להם גג. להבין כי יש קושי ומחסור ולא להתעלם מכך. הצום היה כלי. חשוב מכל זה הוא העיקר. המהות. עזבו אתכם מהצום, לכו לדאוג לחברה מתוקנת יותר.

ו הֲלוֹא זֶה, צוֹם אֶבְחָרֵהוּ–פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע, הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה; וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים, וְכָל-מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ.
ז הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת:  כִּי-תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.

ושם נשארתי. בקריאה הנלהבת של ישעיה מתקופה שעוד היה בית מקדש. בית מקדש יפה. איתן. עם ישראל עוד לא הכיר חורבן מהו. תקופה אחרת. ישנה. עתיקה. שדיברה אל חברה הרבה פחות מתוקנת מזו שלנו היום. מעניין מה הוא היה אומר לנו היום. חברים יקרים. התבלבלתם. המהות היא לא ההלכה. היא לא הצייקנות והצדקנות שמתנהלים אנשים כלפי ההלכה. לא. מה שחשוב זו הכוונה שמאחורי הדברים. "למה התכוון המשורר". ולא משנה מי הוא אותו משורר. או מה היא אותה הלכה.

ביקשתי לבחון את השבת (אולי המהות היא חופש מעשייה וזמן איכות עם המשפחה- ואז אפשר לנסוע לים בשבת ולטייל בגלבוע עם האהובים עלי ביותר). את היחס למתנחלים (אולי המהות של שמאלניות בעיני היא ההומניזם והאכפתיות לפרט- אם כך, היה מקום למחאה כשפגעו בזכויות המפנים ועד היום לא ניתן להם מענה פסיכולוגי או כספי). את הכשרות (בעיני המהות היא בחינת המאכלים ושמירה על הבריאות- על כן שרימפס בריא יותר מכל המבורגר וציפס). את ההפגנות השמאלניות (מהותן כנגד הכיבוש או נגד קפיטליזם מטרתן שלום. אם להיות צינית – שלום עולמי. אז אם כך, אין מקום לאלימות, לניפוץ חלונות של בנקים או כל ונדליזם אחר). את שאלת הפמיניזם הרדיקלי (המהות של הפמיניזם הוא שינוי תודעתי בחברה. מתן זכויות. מתן אפשרויות בחירה. אז למה פמיניסטית רדיקלית מתיחסת לזו התרבותית כאל אחת לא פמיניסטית? הרי גם היא נאבקת לשינוי מהותי בחברה. לשיפור מעמדן של הנשים). את הלכות נידה (לדעתי המטרה היתה להגן על הנשים בזמן מחזור או אחרי לידה מקיום יחסי מין- אבל בעולם שיש לנו היום יש ביחסי זוגיות קצת יותר מרק תשוקה, היום אשה תשמח לקבל חיבוק מבן הזוג שלה. ליטוף. מסאז'. אפילו סתם יד על הכתף. גם אם היא במחזור. וגם אם היא הרגע ילדה. לא הכל מתחיל ונגמר בסקס).

ביקשתי לראות את המהות שמאחורי. לבחון במה אנחנו התבלבלנו. במה שכחנו כבר את המהות ונסחפנו להלכה. אנחנו שואלות את עצמנו מה החטאים הלא פמיניסטים שלנו. כועסות על אלו שלא עושות מספיק. לא פמיניסטיות מספיק. לא צמחוניות מספיק. לא שמאלניות מספיק. לא דתיות מספיק. חברים. התבלבלתם. בואו נעצור רגע ונראה מה המהות- למה התכוון המשורר. בואו נעצור ונקרא את הדברים בעיניים חילוניות.

אודות אילאיל קומיי-דרור

משפטנית ובעלת תואר שני בלימודי מגדר מאוניברסיטת בר אילן. פמיניסטית ואקטיביסטית מגיל 14 ומאמינה בשינוי חברתי דרך ידע והבנה. שמתי לי למטרה- להנגיש את העולם המשפטי לקורא/ת הסביר/ה בהקשר הפמיניסטי היומיומי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה דתיים וחילונים, זוגיות, פמיניזם, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על לקרוא את תשעה באב בעיניים חילוניות..

  1. איציק הגיב:

    *המפונים?

  2. בונת גשרים הגיב:

    נהנתי לקרוא כתמיד. מדהים לראות איך אנחנו אוהבים להיות "טובים יותר" או "נעלים יותר" גם מאנשים עימם יש לנו הרבה מכנה משותף ובעיקר מטרות משותפות- דבר שבא לידי ביטוי בכל הקבוצות האדיאלוגיות השונות..

  3. פינגבאק: שוות התייחסות « האחות הגדולה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s