פשטות זה -שם- המשחק

"אבל זה לא הפתרון הפשוט. שם משפחה שלישי זה לא פתרון פשוט".

בשבוע שעבר הינו במשרד הפנים כדי לרשום את הבת שלנו בתעודת הזהות. בשבת כבר התדיינו האם עשינו את המעשה הפשוט והנכון. כי לפעמים המעשה הנכון הוא לא פשוט, והמעשה הפשוט הוא לא הנכון.

"למה את לא לוקחת את שם המשפחה של בן הזוג שלך?" (כי זה לא הגיוני שאאבד את הזהות שלי רק בגלל שאנחנו זוג). "למה אתם לא לוקחים את של שניכם?" (כי אז לילדים יהיה שם משפחה כל כך ארוך שהם יהרגו אותנו). "למה אתם לא משנים את שם המשפחה לשם החדש וזהו?" (מה ההגיון בזה? ששנינו נאבד את הזהות שלנו?). הכי אהבתי את "למה הכל חייב להיות מורכב אצלך?" מה?? אני בחרתי בדרך הפשוטה הפעם. מה לא פשוט בזה? זה הכי פשוט שיש. אז נכון, הביורוקרטיה בארץ והחוק הקיים לא בדיוק הולכים יד ביד עם הרעיון המשובח של שם משפחה שלישי. אז מה? זה רק אומר שהפתרון הפשוט עובר מסכת ייסורים בדרכו להיות הפתרון הפשוט.

לפני שנה שינינו את שם המשפחה שלנו- החלטנו להקים משפחה ועל כן, לתת למשפחה החדשה שם משפחה חדש. בן הזוג שלי נשאר עם שם המשפחה הישן שלו, אני עם שלי, ויצרנו שם משפחה שלישי. שם שמאחד בתוכו את העיברות של שני השמות, ויוצר שם חדש. שם שמכיל בתוכו זכרונות עבר, תקוות עתיד ובניית בית אוהב ומשפחה חזקה, פמינסטית ומיוחדת. לכל אחד מאיתנו נשאר שם המשפחה מהנעורים, וקיבלנו על עצמנו את השם השלישי. ידענו שכשתוולד הבת המדהימה שלנו היא תהיה רק עם השם משפחה החדש. זה שם משפחתה. זו משפחתה.

זה היה נראה לנו מאוד פשוט- אני נשארת עם השם הישן- ככה חברי עבר יכולים למצוא אותנו, גם אחרי שנים. ככה אנחנו נשארים עם הזהות שלנו (שם המשפחה הישן של בן הזוג שלי הפך עם השנים בצבא ובכלל לשם הפרטי שלו במובן מסוים.. איך אפשר לוותר על שם שהפך להיות הזיהוי שלך?). ככה אנחנו נשארים עם זכרונות מדקות התהילה שהיו לנו לפני שנים.. ככה אנחנו נשארים ומשאירים את מי שאנחנו. מי שהיינו. לא שוכחים ולא משכיחים. ויחד עם זה, יש לנו שם חדש, שמכיל בתוכו ונותן מקום לשנינו, אבל גם לא יוצר בעיות לילדינו.. כל הזמן שאלו אותי- מה יהיה לילדה שם משפחה ארוך? "ניר-מוזס-שלום- ושאחרון יסגור את הדלת?"… לא- היא תהיה רק עם השם החדש. פשוט לא?

כנראה שלא. סעיף 3 לחוק השמות (התשט"ז- 1956) קובע שילד יקרא בשם המשפחה של אבא שלו, או של אמא שלו, או של שניהם. וזה עוד נחשב למודרני ונאור. הוא יוכל להקרא בשם משפחתם של שני הוריו. מעולה. אז הגענו שמחים ונרגשים לפקידה (שאחר כך העבירה אותנו למנהלת) במשרד הפנים כדי לרשום את בתנו הבכורה- עם שם המשפחה החדש. השלישי. אי אפשר היא טענה בתוקף. או של האבא או של האמא או גם וגם. מה גם וגם? את לא רואה שיש את אותו שם המשפחה אצלו ואצלי? אז תקראי לבת שלנו בשם המשותף. צר לי, זה החוק. או של האבא או של האמא או גם וגם. כאן כבר התרגזתי ממש. כי לא רק שזה לא פשוט ולא הגיוני בשום צורה, זה גם הכניס אותנו ללופ בירוקרטי.

לאדם מבוגר מותר לשנות את שם משפחתו אחת לשבע שנים, אלא אם קיבל אישור מיוחד משר הפנים. אנחנו שינינו את שם המשפחה לפני שנה, אז אנחנו לא יכולים לשנות. לילדה צריך שם משפחה. אה- מותר לנו להתחרט. עכשיו היא עם השם משפחה שלי. יש לנו שנה שבה היא יכולה לקבל את של אבא שלה. נו- התרגשתי וצהלתי- אז תשני את השם שלה לשם השלישי. לא גברת. או של האבא. או של האמא. או של שניהם. אבל אנחנו לא יכולים לשנות. כלום לא ישתנה בשנה הקרובה.

ומתי היא תוכל לשנות את שם משפחתה? עוד שבע שנים? לא, היא עונה בחיוך. החוק תקף רק על מבוגרים. היא תקועה עם השם הזה עד גיל 18. אבל גברת פקידה יקרה, זה לא שם המשפחה שלה. היא לא יכולה לקבל את שלי. הוא לא השם שלה. זה מסובך- למה את לא עושה את זה פשוט? זה פשוט גברת, היא עונה. או של האבא. או של האמא. או של שניהם.

כשיצאנו ממשרד הפנים כל כך זעמתי שכבר תכננתי מה יהיה כתוב בכתב התביעה לבג"צ. עכשיו כשנרגעתי קצת, התחלתי לנסח את המכתב לשר הפנים. שיאשר. זה כל כך פשוט. אבל בינתיים- אני חושבת על רעיונות יצירתיים אחרים. בינתיים- אנחנו מחפשים זוגות שעשו את זה. שהצליחו לגבור על המערכת. שלא נתנו למערכת לקבע מצב קיים וכל כך לא הגיוני תחת מעטה מחשבה של- אבל ככה זה פשוט יותר. כי זה לא. אין בזה שום דבר פשוט. הרי אין בעיה לפי החוק ששם המשפחה של ילד יהיה שונה משל ההורה (כמו שקורה בכל כך הרבה מצבים בהם האשה שמרה על שני השמות והילד שלה הוא לפי השם של האב בלבד..). אין בעיה גם לאדם להיות עם שני שמות משפחה (שוב- כמו שאנחנו עשינו, או כמו כל זוג שבחר להשאיר את 2 השמות אצל בני הזוג).

אז מה הבעיה להסתכל על הדברים באופן פשוט? ולכתוב את שם משפחתה של הבת שלי בשם המשפחה הפשוט וההגיוני ביותר. בשם של המשפחה החדשה שבנינו כאן. פשוט.

אודות אילאיל קומיי-דרור

משפטנית ובעלת תואר שני בלימודי מגדר מאוניברסיטת בר אילן. פמיניסטית ואקטיביסטית מגיל 14 ומאמינה בשינוי חברתי דרך ידע והבנה. שמתי לי למטרה- להנגיש את העולם המשפטי לקורא/ת הסביר/ה בהקשר הפמיניסטי היומיומי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה זוגיות, חקיקה, פמיניזם, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

21 תגובות על פשטות זה -שם- המשחק

  1. איציק הגיב:

    משהו לא מסתדר לי – שם המשפחה "החדש" שלך / של בן זוגך הוא (גם) x? אז סעיף 3 הנ"ל מאפשר לקרוא לילדה שלך גם x. לא?

  2. איציק הגיב:

    יש פסיקה על זה? פרשנות הסעיף (לדעתי) מסתדרת עם מה שאמרתי.

  3. ANN הגיב:

    לא ייאומן, הייתי בטוחה שזה אפשרי
    די בניתי על האופציה הזו [לא שזה רלוונטי כרגע, אבל בתקווה בעתיד הלא כ"כ רחוק]
    בכל מקרה שיהיה לכם בהצלחה רבה, אני לא מכירה פסיקות קודמות אבל זה פשוט היה נראה לי הגיוני

  4. אור הגיב:

    אני מתנצלת מראש. אני יודעת שאת מתוסכלת ממש מהעניין וזה לא מצחיק אותך בכלל אבל חייבת להודות שבפעם השלישית שהמשפט הזה "לא גברת. או של האבא. או של האמא. או של שניהם" נכתב מצאתי את עצמי נקרעת פה מצחוק. מדהים. פשוט מדהים. כל האטימות שבעולם במשרד אחד. ביורוקרטיה מסוגלת לשגע פילים מתים. לצערי, לא מכירה זוגות שנהגו בשמות המשפחה שלהם כמוכם, כך שאין לי את האפשרות לעזור לכם אבל אל ייאוש. בעיניי, כדאי וצריך ללכת עם העניין הזה עד הסוף גם אם זה מרגיש לפעמים כמו מלחמה בתחנות רוח. זו הבת שלכם וזכותכם לקבוע שהיא תשיא שם משפחה אחד משותף ולא עשרה.

  5. רוני הגיב:

    מצטערת, אין לי מילות עידוד.
    גיסי וגיסתי שינו את שמם לשם המשותף (ארוך ועם מקף באמצע), אבל הסכימו ביניהם שלילדים יהיה רק את השם של האב.
    כשהקטנה נולדה הם גילו , כמוכם, שזה לא אפשרי.

  6. פינגבאק: כותרות לרגע « האחות הגדולה

  7. Tal הגיב:

    זה משרד הפנים מטופש זה אחד, קראו לילדה שלכם בשם המשפחה של אחד ההורים (לצורך העניין X-דרור), ובכל מקום תקנו אותם (קופ"ח ובעתיד גנים ובתי ספר) לקרוא רק בשם דרור.
    עד גיל 18, היא תדע ותבין ששם משפחתה הוא דרור. התעודה היא רק טקסט כתוב, ושילכו לחפש. אני מקווה שעד אז הפארסה כבר תיגמר, אבל עכשיו באמת שחבל על העצבים. מה שקובע הוא מה שבשטח, ולא מה שבתעודה.

    והכי חשוב – מזל טוב =)

  8. אור שפירא הגיב:

    חיפשת הגיון במשרד ממשלתי?

  9. תמיר הגיב:

    אז איפה הבעייה? קוראים לה קדם ניצן X – דרור קומיי דרור ומתעקשים שהמשרד ימצא דרך לרשום את זה בתעודת הזהות וגם – מפרסמים את זה בעיתונות ובמכתב אישי לכל חבר כנסת…..והתמונה המצורפת לבלוג – חסר שם "כהן"…..

    • טוב.. להתעקש מול משרד הפנים זה לא כ"כ קל.. מה נקים מאהל עד שיכתבו? לא עובד :/ לצערי..
      אנחנו עכשיו עובדים על תובענה לבימ"ש לפי ס' 13 לחוק השמות. מקוה שיצליח בלי בעיות (אעדכן אחרי שביהמ"ש יחזרו מפגרת בקיץ שלהם 🙂 )

  10. פינגבאק: חוק יסוד: כבוד האדם וחירותה? | בלוג משלך

  11. פינגבאק: כמה מילים על שמות משפחה. | בלוג משלך

  12. עינב נשיא שילר הגיב:

    היי,
    יש התפתחות?

    עינב מלימודי מגדר

  13. פינגבאק: ויקרא שמה בישראל.. | בלוג משלך

  14. פינגבאק: החלטנו. הקמנו. שינינו. אני מקווה. | בלוג משלך

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s