אחד במאי? הצחקתם אותי..

השבוע צוין האחד במאי. כן. אני יודעת. זה תאריך. אבל זה כמו 10 בטבת. כמו אחד באפריל. כמו יום כיפור. זה יום שאמורים לעצור הכל ומצד אחד לחגוג ולשמוח ולהראות שעוד יש לנו כוח. ומצד שני לעצור ולחשוב. להרהר. לתת דין וחשבון. אפשר גם לקרוא לו יום הפועלים הבינלאומי. אפשר. אולי יהיה נכון יותר לקרוא לו יום הפועלות הבינלאומי. הרי זה שמו מבחינה מהותית. ובגלל זה גם אף אחד לא ידע שהיום הזה היה. או הופיע. או צוין. או בכלל.

החל מ1906 האחד במאי היה יום חג. כמו פורים, שבועות ואפילו יום העצמאות. נכון, הוא לא נקבע מעולם כחג רשמי, אבל הוא היה "יום בחירה" בעבודה, ואפילו נתנו לו מעמד זהה לחג בכמה חוקי עבודה. ההסתדרות כמובן השביתה מקומות עבודה שכפופים לה ביום הזה ואנשים היו יוצאים לרחובות וצועדים וחוגגים. עד תחילת שנות השמונים לבש היום הזה בגדי חג וכל המשק הציבורי וההסתדרותי שבת ואלפים השתתפו במצעדים השונים ברחבי הארץ. אבל אז החל השינוי, ומשנות התשעים היום הזה איבד את קרנו והפך לסתם יום. לא חג ולא כלום. סתם יום.

השאלה שנשאלת היא- מה קרה שהתחילו לקחת צעד אחורה? מה קרה ליום הזה שהוא הפסיק להיות היום של כולם והקושי של כולם, והפך להיות הקושי של האחר? של האחרות ליתר דיוק. הנשים הפכו להיות הרוב הגדול של הפועלים- זה מה שקרה. יהיו שיגידו שיש עוד סיבות. יכול להיות. ועדיין בנתונים משנת 2006 קצת יותר מ20% מהגברים מרוויחים מתחת ל5,000 ש"ח. קצת יותר מ60% מהנשים מרוויחות את אותו השכר. זה אומר שרוב הפועלים הם בעצם פועלות. הן פועלות הנקיון. הן הפקידות. הן הפועלות בסופר. הן העובדות במשלחי היד ששומרים על הכלכלה. שמניעים את הגלגלים של המדינה הזו. אבל ככה זה- מרגע שמקצוע מסוים הופך לנשי יורד ערכו. יורדת ההבנה שהוא משמעותי וחשוב. ככה היה עם שופטות, רופאות, מורות, גננות וכן הלאה וכן הלאה. אז גם הפועלות הגיעו למעמד הנכסף- הן הצליחו להכנס לעולם התעסוקה. הן הצליחו חרף כל הקשיים- ויש הרבה קשיים. ואז הוסיפו עוד כמה.

אז נכון. ניסו לדאוג לנשים. מכל מיני כיוונים. אפילו נתנו לנו חוק מיוחד בשבילנו- חוק עבודת נשים. אז נכון. הוא גם מפלה. אפילו מאוד. למה אני לא יכולה להיות מתדלקת בלילה? כי זה לילה. ואסור לך לעבוד בלילה. אבל חוקקו גם כמה חוקים שאמורים ליצור שוויון. למשל חוק שווי זכויות האשה. וכתוב שם שדין אחד יהיה לאשה ולאיש. בערך. בדרך כלל. ועדיין- הצלחנו להכנס אפילו למעמד הנמוך של מעמד הפועלות. הנשים הפכו להיות השכבה הנמוכה. אם פעם הגברים החזיקו בכל משרות הפועלים, הם הפכו היום להיות השכירים הגבוהים יותר ופינו את מקומם לנשים שכל כך רצו "לצאת לשוק העבודה". אז נתנו לנו לעבוד.. נתנו לנו לעשות משהו בשביל הקריירה.. בשביל ההגשמה העצמית.. אבל לא להגזים- אנחנו עדיין מרוויחות רק 60% משכר של גבר באותה עבודה. פעם זה היה אפילו מספיק סקסי כדי לעשות מזה סרט.

הרי מי המפרנס העיקרי בבית זאת השאלה הכי טריוויאלית בכל טופס אפשרי. הרי יש רק מפרנס אחד. השניה זה בשביל הקריירה. בשביל הנפש. בשביל העיצוב הרגשי. "השכר של אשתי מכסה את המטפלת"- גם אם מספרית זה נכון, לימדו אותי לא לצבוע כסף. אנחנו אורגן כלכלי אחד. אנחנו מכניסים יחד סכומים לבנק. ומוציאים אותו יחד. לא זוכרת שרשמתי על השטר האחרון את השם שלי וסימנתי אותו כנכס שלי בלעדית. לא חושבת שאחרי קניות בסופר כתוב על העגבניה שהיא מהשלושה שקלים במשכורת של מר בחור, והגבינה הלבנה היא של הגברת.

גברים הצליחו לעלות במדרגות. הם כבר לא צריכים את ההסתדרות. את כח לעובדים. את ארגוני העובדים כולם. הם כבר לא צריכים את האחד במאי. זה של הנשים. אז אפשר להפסיק לציין אותו.

השבוע גם ציינו את יום הצחוק הבינלאומי. זה גם יום שהרבה לא מכירים. יום ששווה להכיר. שווה להנות בו. לצחוק בו. ולאגור עוד כוחות. כדי שימים כמו האחד במאי יקבלו את מקומם ומשמעותם חזרה. שני ימים ששווה לציין. אחד כדי לקבל בו כוחות, והשני כדי להראות שעוד יש לנו כוח. כנשים.

אודות אילאיל קומיי-דרור

משפטנית ובעלת תואר שני בלימודי מגדר מאוניברסיטת בר אילן. פמיניסטית ואקטיביסטית מגיל 14 ומאמינה בשינוי חברתי דרך ידע והבנה. שמתי לי למטרה- להנגיש את העולם המשפטי לקורא/ת הסביר/ה בהקשר הפמיניסטי היומיומי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה זוגיות, חקיקה, פמיניזם, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על אחד במאי? הצחקתם אותי..

  1. פינגבאק: לא נחמדות « האחות הגדולה

  2. Tamir הגיב:

    לא יודע אם לצחוק (לכבוד יום הצחוק) או לבכות – על כך שאין לזה תגובות….
    האם זה אומר שהנשים ניכסו לעצמן את הזכות להיות סוג ב'?
    איכשהוא…. לא נראה לי…..
    ואולי בכל זאת…..
    לך תדע.

  3. AbadiGuard הגיב:

    תודה על הפוסט. משכיל ומעניין.

  4. פינגבאק: אספת פועלות בחצר | בלוג משלך

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s